Volume 10

Page 3549

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ההגנה שנוסדה בירושלים. אחר-כך נתמנה כנציג "אחדות העבודה" לחבר בועד ובמטה של ההגנה בירושלים.

גם בפרשת הגנת ירושלים באביב 1920 ישנן גירסאות שונות בנוגע לפרטים מסוימים, שחוקרי ההיסטוריה בעתיד יצטרכו להכריע ביניהן, אחרי שהאינטרסים, שהכתיבו לגרום כך או כך, יהיו גם הם נחלת ההיסטוריה, והגירסה של צבי הרי ישנה בספרו שלו. על כל פנים עשה כמיטב יכלתו וכושרו השומרי להגנת ירושלים בכלל והעיר העתיקה בפרט, בהבאת נשק למקומות שהיה צורך בו להגנה ובהעלמת נשק מפני השלטון הזר שאסר את החזקתו, בייעוץ ובפעולות, ועוד ועוד.

אחרי הפרעות בירושלים עמד להתנקש בחיי הגנרל סטורס מושל ירושלים, ולפי ההסבר היתה המגמה בכך להוכיח לשכנינו הערבים, שלא אותם מאשים הישוב העברי ב"תקרית-הדמים המדאיבה" שהיתה בינינו ובינם, אלא את השלטון האנגלי שסכסך בין שני העמים למען האינטרסים שלו... אך ההנהלה הציונית התנגדה בכל תוקף ל"מיבצעים פרטיים" כאלה מצד אנשי "השומר" לשעבר, ונוסף לכך נראו באופק התמורות המדיניות המרגיעות, בהחלפת המימשל הצבאי שבראשות הגנרל בולס במימשל אזרחי בראשות נציב עליון יהודי, וכך הוחלף הדחף האקטיביסטי והגנרל סטורס זכה ב"חנינה" שלא מדעתו... והמרץ והתעוזה השומריים הופנו לאפיקים קונסטרוקטיביים יותר.

נטש זמנית את תכניתו לנסוע לחו"ל ולהשתלם בטייסות. הצטרף לקבוצת ה"קרימצ'אקים" או ה"קרימאים" (הקבוצה היתה מורכבת מאנשי "החלוץ" הרוסי שיסד יוסף טרומפלדור , מחלוצים אחרים מרוסיה שהספיקו לעבור לקרים ולעבוד שם בהכשרה חקלאית, ומחברים מ"השומר" ששוחררו מהגדוד העברי) והשתתף ביסוד "גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור". הגדוד קיבל עבודות לסלילת כבישים בגליל והקים את מחנהו בטבריה. שמה עבר צבי מירושלים ונתמנה לסגנו של ראש הגדוד יצחק שדה . (כרך ג', עמוד 1377). משם בא ירושלימה להשתתף במושב אספת הנבחרים הראשונה (7-11.10.1920), שנבחר אליה ברשימת "אחדות העבודה" עוד בהיותו בירושלים.

לרגל הרחבת היקף עבודות הגדוד גם במרכז הארץ היה ביפו בעת פרוץ המהומות הערביות ב-1 במאי 1921 והשתתף בהגנת תל-אביב ושכונות הספר, ואחרי ימים מספר חש עם חברים אחדים (תוך הפרת הפקודה של ראש ההגנה בתל-אביב) לעזרת פתח תקוה ביום ההתקפה הגדולה עליה, לפי מיטב המסורת ה"פרטיזנית" של תקופת "השומר" (כשהגיעו לשם לא היה צורך בעזרתם, היות ובני פ"ת והצבא ההודי דחו אותה, וחזרו לתל-אביב). ואחרי ששקטה הארץ ופחתו עבודות הסלילה בא עם חבריו בגדוד "אל העבודה ואל הנחלה" בהתישבות בעין חרוד, ולאחר זמן עבר לכפר גלעדי והשתקע בו כחבר המשק.

בשנת 1923 נאסר כחשוד בשוד 14.000 לירות זהב ממכונית בקרבת כפר גלעדי, שהובילה את הכסף לחלפ

נים יהודים בירושלים. חקרתיו בירושלים ושוחרר על ידי וע"י הקצין בכור שלום שטרית מחיפה (היום, שר המשטרה) שיחד חקרנו בדבר). הכסף נשדד אז במטרה "לקנות נשק".

פעל למען שכלול כח ההגנה של הישוב ורב חלקו ביזמה ובארגון הקורם הראשון למדריכים בשביל ההגנה, שהתקיים בעין חרוד ואח"כ בכפר גלעדי ונתן הכשרה בפעולות צבאיות פרטיזניות נגד פורעים.

במהומות תרפ"ט (1929) פעל כמפקד בהגנת חליסה בחיפה, ואח"כ כמפקד ההגנה בקיבוץ גשר ובנהרים.

היה ממארגני "הפועל" ומפעיליו.

ב-1932-1930 השתלם בפאריס בתעופה, באשר "לארץ נחוצים כוחות טכניים", והחל להגות בארגון "קלוב התעופה" והקמת מוסך קואופרטיבי מודרני. חבר המרכז של הליגה לידידות ישראל-ברית המועצות (משנת 1954: תנועת הידידות ישראל-ברה"מ) ואחד מפעיליה ודובריה.

ערך ירחון טכני "טכניקה ומדע".

עבד כמה שנים בסוכנות היהודית כמהנדס ואחרי הקמת המדינה נתמנה למהנדס תעשיה וחלקי חלוף, במשרד המפקח על התעשיה, עד 1958.

בהוצאת "מערכות" יצא באוקטובר 1954 ספרו "מימי שמירה והגנה" - סדרת עלילות (336 עמודים).

נפטר בבית החולים "דונולו" ביפו, כ"ז אדר א' תשי"ט (7.3.59) והובא לקבורות בחלקת חברי "השומר' בכפר גלעדי.

ב-1958 בהוצאת הקיבוץ המאוחד - "כך התחלנו".

צאצאיו (מאשתו הראשונה פנינה גלזר): אילה אשת אברהם אילני.

(מאשתו השניה רחל בת מרדכי גדעוני) : אליהו, מאיה אשת משה ביטקובסקי.

אריה פרומקס

נולד בגרודנא (רוסיה) בשנת תר"ס (10.1.1910). לאביו חיים (קבלן. ראה בכרך זה). ולאמו רחל בת אריה פרידוביץ מגרודנא.

קבל חינוך מסורתי וכללי.

עלה לארץ בשנת 1924.

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3549). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3549