החל לעבוד עם אביו בצבעות. היה מנהל עבודה במחנות הצבא בסרפנד.
נשא לאשה את שפרה בת יהושע אושרוב. במשך השנים, הפכו לקבלנים (יחד עם אביו) נצבעות וחדרו לרוב מחנות הצבא הבריטי והצליחו להרבות בפועלים יהודים שלמדו את המקצוע.
במשך הזמן, הצליחו לקבל בקבלנות הקמת בנינים, וחדרו כקבלנים בעבר-הירדן וסוריה.
כל השנים חבר ההגנה.
צאצאיו: חנה אשת אהוד מנקס, חיים, שלמה, אילן.
מניה (מלכה) כהן
נולדה בשנת תרל''ח (1878) בטומסק שבסביר. לאביה מרדכי מדליה ולאמה ליבה בת שרגא פייביש שפרן (ראה כרך א' עמודים 411, 407).
גדלה והתחננה בבית אדוק בדת ומסורת וחדור ערגה לציון. האב מרדכי מאס בחיי הרווחה והעושר שבגולה, הערים על בני משפחתו ועלה לארץ בשנת תרמ"ט (1889). מכאן כפה על אשתו וכל בני משפחתו את העליה. וכך הגיעה הילדה מניה, והיא בת שתים-עשרה לארץ בשנת תר"ן (1890).
המשפחה שהשתכנה בתחלה בלוד, כבעלי טחנת-קמח עברה לגדרה כשנבנתה טחנה שניה בכפר הערבי פלוג'ה שבדרום.
נשאה ליהודה ברניצקי מראשון-לציון ועברה לגור לביתם שבקצה המערבי של המושבה. אך המלריה שעשתה אז שמות במתישבים הראשונים פגעה קשות בזוג הצעיר שחלה בקדחת. מחלת יהודה גברה עד היותה לקדחת שחור-השתן. אחר ענויי מחלה קשים השיב רוחו ונשארה אלמנה בטרם מלאו לה עשרים שנה והיא הרה בחדשה השביעי. אחרי חדשים ילדה את בתה יהודית. רוצה היא לשוב לבית הוריה, לגדרה, אך בני ראשוןלציון אינם מוותרים עליה, שלהם היא וכאן תחיה. את הכרמים מעבד פועל והיא מסייעת לו בהשגחה על עבודת הפועלים.
פקיד הברון דורש שתנשא, והיא מסרבת בתחלה אך נעתרת להנשא בשניה לידידם הנאמן מנחם כהן , בן למשפחת אכרים בבאר-טוביה (קסטינה) (ראה כרך ו' עמ' 2677).
יחד גדלו את ששת ילדיהם ונכדיהם בדאגה ומסירות, אך לא פחות מזה דאגו לכל מי שנקלע לביתם והוא רעב ודואב. הבית שנתפרסם כאכסניה לכל דכפין משך אליו עוברי-אורח שמדעת או לא מדעת סרו אליו דרך השער הרחב והפתוח תמיד, ומצאו מספא לסוס ופת לרעב. פועלים ופועלות מצאו בבית זה לב פתוח לצערם, וסעד עצה והדרכה. נער תימני יתום ועזוב נאסף הביתה וזכה במשך שנים לטפול של הורים.
למעלה משלשים שנה טפלה באמה הישישה שהגיעה לשנתה המאה. לא רבים זכו לכבוד-הורים כאשר זכתה לו אם זו בבית בתה וחתנה.
בשנות שפל דאגו לבל מחסורה, ואף אחרי שנתאלמנה המשיכה לדאג לאמה ולטפל בה במסירות עד שחלתה היא עצמה קשות ונזקקה לטפול רפואי. היא הקדימה ונפטרה לעולמה כשלשה חדשים לפני מות אמה, ביום י"ט בניסן תשט"ז (31.3.1956).
צאצאיה : יהודית אשת יפת יודילוביץ, יהושע (אשתו מרים), ירמיהו (אשתו יוחנה), מרדכי (אשתו חיה),בועז (אשתו עפרה), שושנה אשת משה איל (רובשקין).
אלחנן קרמר
נולד בויטבסק (רוסיה) בשנת תרע"ו (16.6.1916). לאביו שלמה (סוחר בקורלנד) ולאמו חנה בת ר'יצחק-אלחנן ורוזה לבית קרמר. עם תום מלחמת העולם הראשונה חזרה המשפחה, ללטביה.
קיבל חנוך מסורתי וכללי בגימנסיה העברית ביריבה.