Volume 10

Page 3561

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

זכאי (זכי) אהרן

נולד בקרקוק (עירק), ו' סיון תרפ"ז (6.6.1927).

לאביו ר' בנימין אהרן עמרם (ת"ח שהגה במיוחד בחכמת הזוהר והקבלה, ממשפחת רבנים, חובבי ציון בעיר ארביל שבעירק, שעמדה בקשר מתמיד עם א"י ואירחה את השד"רים שבקרו מא"י בעירק. המשפחה מתייחסת על ר' עמרם גאון, בעל הסידור המפורסם, שישב בראש ישיבת "סורא" לפני כ-1100 שנה) ולאמו פרחה בת חי ראובן.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת "מדרש" ובעיקר קיבל חינוך תורני מאביו ז"ל. חינוך כללי קיבל בביה"ס של חכי"ח שע"ש לורנץ כדורי , הגימנסיה הממשלתית במוסול, סמינריון למורים בטבריה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים - בספרות עברית ובשפה וספרות ערבית.

משרד החנוך העירקי העניק לו סטיפנדיה להשתלמות במדעי הרוח בארצות הברית, אולם מפני האפליה הגזעית-דתית ששררה אז בעירק, בוטלה הסטיפנדיה.

נתקבל כמורה בביה"ס של חברת כי"ח ע"ש "לורנץ כדורי" המיועד לבני הקהילה היהודית במוסול והנהלתו בפועל לזמן מה. חינך את תלמידיו ברוח הציונות והכשירם לעליה לא"י.

היה מדריך בתנועה הציונית במחתרת במוסול. ביום ה' באדר ב' תשי"א (13.3.51) עלה לארץ עם העליה ההמונית שבוצעה באותה שנה.

נתקבל כמורה בביה"ס בטבריה עד שנת תשט"ו (1955).

בטבריה נבחר לחבר בועדת התרבות של מועצת פועלי טבריה, ובכינוס הששי של תנועת המורים למען הקהק"ל וקרן היסוד שנערך בניסן תשי"ב (1952) בכפר הילדים "הדסים" נבחר כחבר בועד הפועל של מועצת המורים למען הקהק"ל וקרן היסוד (1952-1958).

בסוף תשט"ו (1955) נשא לאשה את רבקה בת יחזקאל קצביהו (משוררת, ילידת בית-שאן. שיריה העבריים מתפרסמים בעתונות העברית בישראל (משנת תשי"ז). בקרוב יופיע קובץ שיריה הראשון בשם "כנפי יונה").

בשנת תשט"ז (1956) עבר לירושלים, לאחר שקיבל סטיפנדיה והמשיך ללמוד באוניברסיטה העברית.

בשאיפתו לקרב את הערבים אזרחי מדינת ישראל אל מקורותיה האנושיים, ולהעמידם על אוצרות הרוח של היהדות, הכין בערבית אנתולוגיה של הספרות העברית החדשה בשירה ובפרוזה. רוב השירים והסיפורים העבריים המתורגמים, פורסמו ומתפרסמים בעתונים ערבים שונים בארץ.

בקרוב יצא לאור החלק הראשון של אנתולוגיה זו עם ביוגרפיות של הסופרים העברים והערכות על יצירותיהם, בהוצאת "קרן הספר הערבי" שליד הוצאת "עם-עובד".

מחודש יוני 1956 החל לערוך תכניות דו-שבועיות בשידור הערבי של "קול ישראל" בשם "מבחר הספרות

העברית החדשה". בתכנית זו הוא מגיש תרגומים של מבחר היצירה העברית הספרותית החדשה המשקפת את הצד האנושי-כללי של חיינו הרוחניים. כמפעל מקביל לזה, הוא מכין אנתולוגיה בעברית של "הספרות הערבית בת זמננו - בשירה ובפרוזה", ומתרגם לעברית שירים וסיפורים ערבים בני זמננו מכל ארצות ערב וסופרים ערבים בישראל. רוב השירים והסיפורים המתורגמים האלו נתפרסמו בעתונים עברים שונים. בקרוב תצא לאור אף אנתולוגיה זו.

הקובץ הראשון של שיריו העבריים, שחיבר אחרי עלותו לארץ, בשם "אל חופו של רעיון" מלווה ברישומים מאת הצייר רפאל מוהר , הופיע במרץ 1957, בהוצאת "קרית ספר" בירושלים. כמחצית שירים אלה פורסמו לפני כן בכתבי עת עבריים שונים בארץ.

במאי 1958 הופיע ספרו בערבית "מיטאלעאת איסראיליה" (מקראות ישראליות) בהוצאת המחלקה הערבית של משרד החינוך והתרבות. ספר זה נועד לבתי הספר הערביים במדינה, והוא מכיל תרגומי שירים וסיפורים עבריים על חיי העבודה ובנין הארץ, מימי העליות הראשונות ומראשית תנועת ההתישבות, וכן סקירת הישגי המדינה בעשור הראשון לעצמאות.

ב-12 למרס 1955 היה בין יוזמי "אגודת המשוררים בלשון הערבית בישראל" בנצרת, ונתרחבה בינתיים לאגודת סופרים כללית בלשון הערבית בשם "אגודת העט הערבי".

השתתף בספר "אולאן מן אל-שיער אל-ערבי פי איסראיל" (אוסף מהשירה הערבית בישראל) שיצא לאור בנצרת בשנת 1954, בעקבות הקמת אגודת המשוררים הנ"ל.

כשנוסד הירחון לספרות ערבית "אל-מוג'תמע" (המאסף) בספטמבר 1954 בעריכת מישל חדאד בנצרת, נמנה הוא בין משתתפיו הקבועים בעיקר במדורו "מעולם הספרות העברית החדשה".

משתתף בקביעות: בשבועון "חקיקת אל-אמר" של המחלקה הערבית של ההסתדרות, בעתון היומי "אליום", במוספים הספרותיים של העתונים העברים "אומר"

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3561). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3561