ו"משא", וכן בבטאון של חברת האליאנס בישראל "מחברת" שבעריכת אברהם אלמאליח .
מכין לדפוס "כל שיריו בערבית" שיכיל את ארבעת קבצי השירים שחיבר בגולה וקובץ חמישי חדש של השירים שחיבר בערבית בישראל (מיום עלותו לארץ), אשר רובם פורסמו בעתונים ערביים שונים או ששודרו בתכניות השידור הערבי של "קול-ישראל".
תרגם לערבית את "שיר השירים". תרגום אמנותי חדש.
מכין קובץ שירים עבריים מתורגמים לילדים. רוב השירים האלה נתפרסמו בקביעות במדור לתלמיד בשבועון "חקיקת אל אמר". קובץ זה מיועד לתלמידי בתיהספר הערביים בישראל.
מכין מחקר בשם "לתולדות יהודי מוסל". בתחרות שנערכה ע"י הירחון "אל-מוג'תמע" בנצרת ב-1955 על התרגום הטוב ביותר של יצירה עברית חדשה, זכה בפרס ראשון על תרגומו לערבית את שירו "צועני" של המשורר יעקב כהן. באותה שנה זכה בתחרות שירים של ירחון זה על הנושא "ברכה לשנה החדשה". זכה ביחד עם משורר ערבי יליד הארץ בתואר "משורר השנה החדשה בישראל", על שירו "שיר מזמור לשלום" המיוחל.
שני קבצי שיריו העבריים בגולה שהיו אתו בכתביד, נשרפו במסיבות הזמן הקשות. שם הקובץ האחד היה "דמעות יהודי בגולה", ובו השירים שחיבר עם הקמת מדינת ישראל ע"י או"ם ב-29.11.1947, ושם הקובץ השני "שמחות יהודי בארצו", ובו השירים שחיבר מהיום ההוא עד עלותו לארץ.
תרגם לערבית 43 משירי ביאליק שחלק מהם פורסמו בעתונים ערבים שונים.
המלחין והזמר עזרא אהרן שעשוע (ראה כרך ב', עמוד 727) חיבר מנגינות לכמה משיריו בערבית, והם מושרים ע"י זמרים וזמרות שונים בשידורי "קול-ישראל" בערבית.
חבר ב"חברה המזרחית הישראלית" שליד האוניברסיטה העברית בירושלים, חבר אגודת הסופרים, חבר אקו"ם.
שיריו נכתבו ונכתבים ברוח אנושית טהורה, באהבת שלום, אחוה וריעות בין העמים ואהבת הטבע ונופיו ומראיו.
באחד משיריו הספיד את גנדי אחרי הירצחו, והעלה על נס את דמותו האנושית. את שירו זה הקדיש לראש ממשלת הודו ג'והר נהרו ולעם ההודי בכלל, ושודר בשלמותו מעל גלי רדיו ניו-דלהי בשידורו הערבי (קרוב למאה בית).
חייל מילואים בצה"ל.
משתתף בעריכת תכניות וקריינות במחלקה הערבית של "קול-ישראל".
משתתף בעתונות : שירים, בקורת ספרים, פולקלור, תרגום שירים וסיפורים מערבית לעברית ומעברית לערבית - לילדים ולמבוגרים, עניני מיעוטים בישראל, עניני הספרות הערבית בימינו ועוד.
ישראל זבולון בן-טובים (ברון)
נולד כ' סיון תרנ"ה (יולי 1895) בקומורוב שליד אוסטרוב מאזוביצק, פולין.
לאביו ר' יצחק מאיר ברון ולאמו יוספה דבורה לבית יגודניק .
למד בחדרים ובישיבת לומז'ה ונתחנך בחסידות בבית אביו.
ב-1913 נשאו לאשה את פשה רבקה בת יעקב קנדל (נפטרה בתל-אביב ונקברה בנחלת יצחק, כ"ג אדר א' תשי"א - 1.3.1951).
עסק במסחר ומתוך התלהבות חסידית הצטרף לתנועת הציונות הדתית וציפה לאפשרות הראשונה להגשים את ציוניותו למעשה בעליה לארץ.
ב-1921 עלה לארץ והתישב בשכונה שבקרבת חוף הים ברחוב נחמיה, יסד מאפיה והפיק ממנה את לחמו בזיעת אפיו. אך עבודתו בייצור לחם היתה לו כעיסוק צדדי, כי עיקר עיסוקו היה בתורה ובמעשים טובים. פעיל ומפעיל במעשי צדקה וחסד, לבו פתוח לתלונות קשי-יום ומוכן לעודדם ולעזור להם בפועל. היה רושם דברי תורה של חסידות, שלקחו את לבו, ומפיצם בקהל