מלכה (הניה) אברבום
נולדה בזעטיל (רוסיה) ח' ניסן תרל"ו (1876).
לאביה יהושע איזנשטט-ברזילי (ראה כרך א', עמוד 150) ולאמה טייבה בת ר' אליעזר פריידקס. עלתה לארץ, כ"ב סיון תרמ"ז (1887).
קיבלה חינוך מסורתי וכללי מפי מוריה : מאיר בלקינד ויהודה גור (גרזובסקי).
בשנת 1906 נישאה ליצחק הנקין (ראה כרך ד, עמוד 1909) ובזיווג שני נישאה בשנת 1 913 לאברהם חיים אברבום (ראה בכרך זה).
לוותה בדרכו הקשה את בעלה יצחק הנקין , ממייסדי חדרה, ולקחה חלק רב בהתפתחות המושבה וסבלה רבות מהקדחת הצהובה ששררה במושבה.
היתה פעילה בהגנת המושבה בימים ההם.
אחרי שבעלה נפטר עברה עם בעלה בזיווג שני לצפת ולחיפה והשתתפה בעבודות צבוריות-סוציאליות שונות.
צאצאיה (מבעלה הראשון): שרה אשת חיים בנימיני (רמת השרון), מרים אשת אברהם גלותמן (ממיסדי נהלל, נרצח ליד טול-כרם).
מבעלה השני: שמעון אילון (אגרונום, ראה בכרך זה).
דניאל ספורטה
נולד בסלוניקה (תורכיה ואח''כ יון) בשנת תר"ל (1870).
לאביו בן-סנור (שניאור) (אמו - מצאצאי משפחת רבנים, למדנים ועסקני צבור שנודעה לתהילה בקרב ציבור הגולים מספרד, במאה הי"ז והי"ח בהולנד ובתורכיה).
גמר חוק למודיו בפקולטה לאגרונומיה של מונטפלליה (צרפת).
ייסד יחד עם קבוצת סטודנטים חובבי ציון נלהבים (בכללם ד"ר בוכמיל, ח.מ. קלוריסקי, ד''ר מוהליבר ,מוצרי ועוד). את "מועדון חובבי ציון" שהשפעתו הרוחנית היתה, רבה על הנוער היהודי בצרפת.
כשגמר את חוק לימודיו, ביקש מאת הנהלת חכי"ת להעבירו להנהלת בית הספר החקלאי "מקוה ישראל" בא"י.
במקוה ישראל הנהיג את ההוראה בעברית והאציל מהשפעתו הציונית על התלמידים. ההנהלה הראשית בפריז לא הביטה בעין יפה על "תעמולה ציונית" זו והעבירה אותו לג'ודידה (טוניס) ואח''כ לבית הספר החקלאי "אור יהודה" (סמוך לאיזמיר שבאנטוליה) שנוסד אז ע"י היק"א.
שאיפתו בעבודתו היתה גם בגולה לחנך את תלמידי בית הספר הזה, שחלק ניכר מהם היו מיוצאי רוסיה, ברוח לאומית וציונית, ועם זה. גם להקנות להם הכשרה טכנית, מעשית, מומחית ולאמנם להיות חקלאים טובים בא"י.
בשנת 1900 נתמנה ע"י היק"א כאדמיניסטרטור של מושבותיה בגליל העליון (ראש פינה, מתולה, יסוד המעלה וכו'). בתפקיד זה הקדיש מרץ רב להשרשת המתישבים והאכרים, ועלה בידו גם לקיים יחסים טובים עם השלטונות התורכים וגם עם הבדואים והמוגרבים שבסביבה.
נשא לאשה, את רחל לבית פיזה (שנולדה באדרינופל - תורכיה בשנת 1875 ונפטרה בקהיר - מצרים בשנת 1944).
היתה. מחנכת ותיקה, הקדישה את כל חייה להרמת קרן החינוך היהודי בארצות שבהן התגוררה. היתה עוזרת נאמנה לבעלה בכל פעולתו הצבורית. בתור מפקחת כללית על רשת בתי הספר היהודיים בקהיר, הנהיגה תיקונים חינוכיים רבי ערך, שרשמם ניכר עד היום, ובכללם שעורי ערב לעברית לכל בני דלת העם, וייסוד תחנות טיפות חלב במרכזים שונים בקהיר.
משנת 1905 התגורר בקהיר. היה מראשי המדברים בתנועה הציונית. לחם במרץ נגד ההבדלים שבין העדה הספרדית והאשכנזים ולהשלטת אחדות בעדה.
היה חבר "המועדון העברי" בקהיר.
בקהיר היה חבר פעיל בלשכות בני ברית והרמב"ם,