Volume 10

Page 3568

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בועד המכבי, במועצת בתי הספר היהודיים, ובועד בית החולים היהודי, בליגה למלחמה באנטישמיות ובגזעיות.

שימש שנים רבות קומיסר של הקרן הקיימת לישראל במצרים ובתפקיד זה סייע להחדרת רעיון הקהק"ל בקרב יהודי מצרים.

נבחר לנשיא כבוד של ההסתדרות הציונית במצרים.

בשנת 1951 חזר לארץ והתישב בירושלים.

צאצאיו: לוסיין אשת פרי פארקאש, אורי.

עשהאל צוקרמן

נולד כ"ג אדר תרנ"ח (1898) בגדרה.

לאביו שלמה זלמן אבינועם-צוקרמן (אחד מארבעת חברי אגודת "קבוץ נדחי ישראל" ממינסק - שלושה חברים וחברה אחת - שעלו לארץ בשנת תרמ"ג (1883) ונתקבלו כאן כחברים ל"ביל"ו", ואח"כ, אור ליום כ"ו כסלו תרמ"ה (סוף 1884), היה אחד משני חלוצי ביל"ו שעלו על הקרקע להתנחל בגדרה ולהכין את המקום ליתר החברים שבאו אחריהם (ראה כרך ב', עמוד 658) ולאמו רבקה (ראה כרך ב', עמוד 653) בת יהודה ליב חנקין (אחד מעשרת מיסדי ראשון לציון ובונה הבית הראשון בה - ראה כרך ב', עמוד 679) ואחותו של גואל הקרקעות בארץ יהושע חנקין (ראה כרך ב', עמוד 752).

גמר את בית-הספר העממי בגדרה ואת המחזור הראשון של בית-הספר הריאלי בחיפה. במוצאי מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי הארצישראלי, היה פעיל בתיכנון ובשרותים להגנת מושבתו, ובמשך כל השנים היה מפעילי ארגון ה"הגנה" בדרום הארץ. ב-1922 נשא לאשה את יעל בת מרדכי הנקין (ראה כרך ב', עמוד 656).

התחיל בעבודה במשק הוריו ואח"כ פיתח משק לעצמו וטיפח את כרמו ופרדסו.

ב-1927 התחיל להקדיש את כושרו החקלאי והכללי לעבודות המיועדות ל"כיבוש" (לעבד בידי יהודים קרקעות שנגאלו מידי הערבים, כדי שתהיה עליהם חזקתבעלות יהודית בפועל). "כיבוש" כזה היה צפוי להפרעות בפועל מצד ערבים, והכובש היה צריך להיות מוכן ומוכשר לעמוד באומץ ובגבורה מול מעשי אלימות, וגם ב"דיפלומטיה" מיוסדת על ידיעה בנימוסי הערבים ובמנהגיהם לשם מניעת התנגשויות. באותה שנה, 1927, חרש וזרע את אדמת מאוטנר בגן-חיים שבשרון, שנגאלה עלידי דודו יהושע חנקין.

ב-1927 בנה את משקו של איש קנדה על הירקון הנקרא "משק-שפר" על שפת הירקון כ-1000 דונם, והיה המתישב הראשון ב"הדר".

בימי מאורעות 1929 ביצע ביחד עם חברים את ההיאחזות לשם נטיעת פרדס בגן-פליכס וארבורג (בין הכפרים יאזור ובית-דגן), והוכיחו בכך, שהטרור הערבי אינו מרתיע את הישוב העברי מהחזקה באדמותיו.

בתקופה מאוחרת יותר הרחיב את פעילותו גם ל"מק

צוע" של "הדוד יהושע" (חנקין) - לגאולת קרקעות, והודות לקשריו הטובים עם הפלחים והבידואים, שחיבבוהו וכיבדוהו בשל נימוסיו ונועם הליכותיו עמהם, ניתן לו לנצל בהצלחה את יכולתו ואפשרויותיו בעבודה לאומית זו.

ב-1936 גאל ביחד עם אחיו יואב צוקרמן ז"ל (ראה כרך בי, עמוד 1024) את השטח שעליו נוסד "קיבוץ נגבה", והמשיכו לגאול עד לשחרור הארץ שטחים נרחבים בדרום ובנגב, שהנקודות שהוקמו עליהם בתקופת "חומה ומגדל" שמישו בסיסים לצבא ההגנה במלחמת הקוממיות. לשם סידורי הקניות הללו היו נוסעים במכוניות-שריון של ה"הגנה" - כשהדרכים היו בחזקת סכנה בשנות המהומות 1939-1926.

שירת בדרגת סגן בצה"ל (21.7.48-29.8.49) בתור קצין אפסנאי של מטה מחוז השפלה. החטיבה שלו תפסה את כל החזית ואפשרה ליותר צעירים להתקדם לנגב.

אחרי נסיגת המצרים ממגדל אשקלון וכניעת העיר לצה"ל שירת בתור מושל צבאי ראשון לדרום עד פלוג'ה שהיתה, עדיין בידי המצרים, בדרגת רב-סרן. פעל בהגינות לטובת הישוב הערבי שנשאר אז בעיר וגם לסידור עולים חדשים ותושבים יהודים אחרים בבתים הנטושים והניח יסוד לחיי-עיר תקינים, ואחרי תשעה חדשי שרות שוחרר לפי בקשתו וחזר לביתו ולנחלתו בגדרה.

לתפקיד זה קיבל ביום 13.11.48 מכתב מיעקב דורי, הרמטכ"ל: הנני ממנה אותך כמושל צבאי למגדל והסביבה.

בימי שירותו כתב לו ב. שטרית, אז - שר המעוטים : ... על הסדר הענינים הטוב שהגעת אליו בתוך ימים מספר מיום התמנותך למושל צבאי במגדל.

אלוף זליג אבנר , מפקד הממשל הצבאי: בשטחים המוחזקים עם סיום עבודתך כמושל הצבאי למגדל והסביבה, ברצוני להודות לך על המסירות והנאמנות בהן מלאת את תפקידך הקשה עד יולי 1949.

יעקב דורי, הרמטכ"ל : עם שחרורך מהצבא, ברצוני לציין לשבח את שרותך המצויין בתפקידך אשר הוטל עליך והיה קשה במיוחד, כי דרש כשרון מעשה מתוך

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3568). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3568