Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 10

Page 3582

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ד"ר אלכסנדר שור

נולד בעיר דורנה שבבוקובינה, בשנת תרמ"א (4.2.1881).

לאביו יעקב שור (רב בעיר קיטוב, למדן מופלג ומעמיק ומחבר ספרים. נצר למשפחה רבת יחש. מצאצאי השל"ה מצד האם, ומצד אביו - נכדו של בעל "תבואות שור". ממשפחת ר' שמלקה מניקלש בורג).

קבל חנוך יהודי וכללי. למד בישיבות, בבית מדרש לרבנים והיה מוסמך להוראה. אח"כ השתלם בידיעותיו הכלליות ולמד באוניברסיטה הוינאית. הצטיין בידיעותיו המרובות בשפות הקלסיות ובהיסטוריה, ונתפרסם כמתרגם נאמן מן המקורות היוניים והרומיים.

היה מורה בגימנסיה ממשלתית באוסטריה, ואחרי מלחמת העולם הראשונה כשנספחה בוקובינה לרומניה, נתמנה למנהל הגימנסיה הממשלתית הרומנית.

בשנת 1926 עלה לארץ ישראל, ובתור "מזרחי" נתקבל למורה בבית המדרש למורות "מזרחי" בירושלים. כעבור שנים אחדות (תרפ"ט) נתמנה למנהל ה"תלמודתורה" של "המזרחי" בירושלים, ובתפקידו זה עמד עד יומו האחרון.

היה ידוע למתרגם חרוץ ודייקן. תרגם לעברית ספרים מהמקורות היונים והרומים. תרגם את כתבי הירודוטוס, טציטוס ויוסיפוס פלביוס. הספיק בחייו להוציא את הכרך הראשון מ"קדמוניות היהודים" לפלביוס, והוכתר בפרס התרגום המדעי של "מוסד ביאליק" בשנת 1936 (אחרי פטירתו יצא לאור הכרך השני מ"קדמוניות היהודים").

היה ידוע חולי ומת מיתה חטופה בכ"ט אדר א', תש"ג (6.3.1943) ונקבר בירושלים.

זיידל שניצר

נולד בשנת תרכ"ח (1868) בירושלים. לאביו שרגא פייבל שלמה בן ר' מרדכי (ראה ערכיהם בכרך שמיני) ולאמו רבקה יהודית בת ר' מוניש באר מצפת.

למד בת"ת ובישיבת "עץ חיים".

ירש את כהונת אביו ושירת שנים רבות בתור מוכתר של רובע היהודים בעיר העתיקה בירושלים. בימיו כבר גדל הישוב בעיר ונתרבו אף החוקים והתקנות של השלטונות הממלכתיים והעירוניים, שהצריכו יותר ויותר את המגע בין התושבים ובין השלטונות, וכך היתה לו עבודה רבה בייצוג עניני הצבור וענינים פרטיים של היהודים, והוא עשה כמיטב יכלתו לעזור לכל אחד בענינו ולסייע בכך להתבצרות הישוב היהודי בעיר הקודש. וכן הרבה לפעול בישוב להפסקת החיכוכים בין התושבים האשכנזים ובני עדות המזרח, שנתחבב עליהם.

נפטר בירושלים, ט"ז אב תש"ג (17.8.1943).

נדיה אטינגון-רייכרט

נולדה בקיוב (רוסיה) בשנת תרס"ו (28.4.1906).

לאביה ר' אלתר אטינגון (משפחת אטינגון המפורסמת בנדבנותה ועשרה ברוסיה, פולין וגרמניה) ולאמה פאניה .

גמרה קונסרבטוריה בקיוב והשתלמה בגרמניה. תלמידת ארטור שנבל .

הופיעה בקונצרטים ברוסיה, גרמניה, אוסטריה, צרפת, אנגליה, פולין, קפריסין ולבנון.

נישאה לפרופ' ישראל רייכרט (ראה את הערך שלו בכרך זה).

עלתה לארץ בשנת תרפ"ה (1925).

היתה יו"ר של אגודת האמנים למוזיקה בתל-אביב.

ערכה רסיטלים וקונצרטים לפסנתר סולו, מוזיקה קאמרית והופעות עם התזמורת הישראלית.

בימי המצור והפגזת ירושלים לא הפסיקה פעולתה והופיעה עם תזמורת הרדיו באולם אדיסון, מאורע שהיה לשיחה בפי רבים.

ביתה הוא בית פגישה לחכמים.

אברהם יוסף שטיבל

נולד בעיר ז'רקו ליד צ'נסטוחוב בפולניה, בשנת תרמ"ד (1884).

קבל חנוך מסורתי וכללי וסיים גם את הקורס להנהלת חשבונות בעברית של יעקב מרק מליבאו.

עבד בתור פקיד בבית מסחר לעורות, וברבות הימים נהיה לסוחר עורות, עומד ברשות עצמו.

היה אברך צנוע בן תורה, אהב מאד את הספרות העברית החדשה, והיה מיצר מאד על ש"דורש אין לה", כי דרכי הספרות העברית היו בימים ההם אבלות, מכיון שהמו"לים של אז לא יכלו להשקיע סכומי כסף הגונים ולפתח את הספרות העברית לכל מקצעותיה, מתוך הינף והיקף גדול.

עוד בשנות 1907-1906 נזכר שמו בשאלות ותשובות של מערכת "המעורר" לברנר . מצב הספרות העברית היה אז קשה מאד, כל העתונים העברים ברוסיה נסגרו

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3582). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3582