Volume 10

Page 3599

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעבודתו בבית-הספר בחיפה, ששימש גרעין לביתהספר הריאלי, שקם אחרי שנים מספר. חולל מיפנה מהפכני בריא בהוראת טבע בארץ: במקום הנוהג הקודם, להורות על-פי ספרים על סמך חומר לקוח מארצות אחרות, ואף שונות בטבען בהרבה מארצנו, התחיל להורות על סמך חומר הסתכלות בחי ובצומח של ארצנו, ולשם כך הנהיג טיולים בוטאניים וזואולוגיים. יצר מונחים עבריים להוראת הטבע וגם פרסם מאמרים ב"החינוך", "מולדת" ו"הפועל הצעיר" בשאלות השיטות להוראת הטבע וטרמינולוגיה מדעית בעברית.

תוך העבודה הבוטאנית עמד על הצורך בחקירת הצמחים נחותי הדרגה, כגון פטריות ותזזיות של הארץ. לשם כך נסע ללמוד באוניברסיטת ברלין, ואגב מילא שליחות לאומית כציר בקונגרס הציוני בוינה בסוף קיץ 1913, כנבחר של צעירי ציון בוילנה בעקב מועמדות מטעם הפועל הצעיר בארץ, ואח"כ נכנס בברלין לפקולטה למדעי הטבע ולמד וחקר עד שגמר בשנת 1921, והוסמך לדוקטור לפילוסופיה ולמדעי הטבע.

המחקר בעבודת-הדוקטור שלו, על "עולם הפטריות של מצרים" (שנעשה על יסוד בדיקות אוסף פטריות, שאסף החוקר אהרנברג לפני מאה שנה ושהיה מונח ושמור במוזיאון הבוטאני בברלין), הוציא לו מוניטין בעולם המדע, כי בו גילה לא רק 40 מיני פטריות שלא היו ידועים מקודם, אלא גם את החוקים והגורמים השולטים בהתפשטות של פטריות בעולם. (אח"כ הוסיף במשך השנים גילויים בענף זה על סמך חקירות בצמחי ארצנו ושכנותיה).

בשנות לימודיו בברלין פעל להפצת ידיעת השפה העברית בין יהודי גרמניה במסגרת אגודת הסטודנטים הציוניים K.J.V.ובמסגרת "בית הועד העברי", בו ישב בנשיאות יחד עם ד"ר שמחוני המנוח. ארגן בגרמניה תנועה חלוצית-סוציאלית בשם "הפועל הצעיר", שהיתה בקשרים עם הפועל הצעיר שבארץ ועם "צעירי ציון" שבארצות אחרות, ועזר לארגן את ועידת פראג, בה התכנסו צירי הפועה"צ הארצישראלי ואגודות צעירי ציון שבגולה ויסדו את ליכודם הארגוני המשותף בשם ה"התאחדות", שמילאה בשעתה תפקידים חשובים בארגון התנועה הציונית-החלוצית בהיקף עולמי ובמוסדות ההנהגה של ההסתדרות הציונית העולמית.

אחרי גמרו את לימודיו בברלין הוזמן על-ידי פרופ' אוטו ורבורג והאגרונום יצחק וילקנסקי לנהל את המחלקה למחלות צמחים בתחנת-הנסיונות החקלאית, שהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית (שמושבה היה אז בלונדון) יסדה בארץ. (התחנה נוסדה אז בתל-אביב). לשם כך התמחה חצי שנה במכון הביאולוגי למקצוע זה בדאהלם-ברלין ועוד חצי שנה במכונים באיטליה, כדי להכיר גם את המחלות המיוחדות לאזור הים התיכון, ואח"כ עלה לארץ והתחיל בעבודה.

בשנת 1925 נשא לאשה את נדיה בת ר' אלתר אטינגון (היא הפסנתרנית הידועה בשם נדיה אטינגון רייכרט) ונכדת ר' גרשון אטינגון, שב-1909 עזב את עסקיו הגדולים ברוסיה, עלה לארץ והתישב בפתח

תקוה, בה נטע פרדס ויסד ובנה בית-כנסת חב"די (ראה את הערך שלה בכרך זה).

המשיך והרחיב את עבודתו העיונית והמעשית בחקר מחלות הצמחים (זיהוי המחלות בצמחים הכלכליים של ארצנו - תבואות, ירקות ועצי פרי, וביחוד בעצי הדר, והיה הראשון שגילה בהם מחלות וירוסיות - הגנה מפניהן ודרכי המלחמה בהן) בתחנת-הנסיונות בתלאביב ואח"כ בתחנה לחקר החקלאות ברחובות. העמיד תלמידים רבים במקצוע זה בהוראתו בפקולטה לחקלאות שהאוניברסיטה העברית הירושלמית מקיימת ברחובות, בה נתמנה ב-1943 למרצה למחלות צמחים.

ב-1948 הועלה לפרופסור-חבר וב-1949 לפרופסור מן המנין.

פעל במשך שנים להפצת ידיעות מקצועיות בין המורים לטבע ומעונינים אחרים על-ידי הרצאות ומאמרים בעתונות הכללית והחקלאית, ומספר פרסומיו המדעיים, גדולים וקטנים, בירחונים ובפרסומים אחרים של מוסדות מדע ועתונות המדע בארץ ובחו"ל (צרפת, איטליה, גרמניה, אוסטריה וארה"ב) ובעתונות החקלאית המקומית - עולה על 250. הוזמן על-ידי מוסדות בינלאומיים לערוך מחקרים ולייעץ במקצוע ההדרים לממשלות בכל ארצות הים התיכון. הוזמן פעמים רבות להרצות באוניברסיטאות באנגליה, אוסטריה, איטליה, פורטוגל, יוגוסלביה וארה"ב ובקונגרסים מדעיים שהתקיימו בלונדון, פריז ורומא ובקונגרס למיקרוביאולוגיה ב-1953 ובקונגרס הבוטאני ב-1956 בפריז נבחר ליו"ר הסקציות למחלות צמחים. הוא חבר בחברות-מדע מקצועיות של צרפת, אנגליה, איטליה וארה"ב וחבר המרכז של האיגוד העולמי של הוירולוגים (מומחי מחלות וירוסים) של ההדרים.

לאות הוקרה למפעל חייו במדע ובברכה שהביא הרבה למשק החקלאי של ארצנו העניקה לו המדינה את "פרס ישראל" ביום העצמאות תשט"ו (1955).

ד"ר שמואל דובדבני (וינשל)

נולד בחודש שבט תרס"ג (25.2.1903) בעיירה בזאליה שבאוקראינה.

לאביו משה ויינשל ולאמו רחל בת אברהם.

למד בבית-ספר תיכון ועבר הכשרה חלוצית וב-1921 עלה לארץ.

גמר את בית-המדרש למורים בירושלים והשתלם במדעי הטבע (בוטאניקה בעיקר) באוניברסיטאות רדינג (אנגליה) וירושלים.

ב-1934 נשא לאשה את חנה בת עקיבא (אלפרד) מרכוס.

היה מורה לטבע בבתי-ספר תיכוניים, ובאחרונה מורה לביאולוגיה בבית-הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה ונבחר לועד מורי בתי-הספר התיכוניים לטבע.

מתוך התענינות ספרותית בטל השמים, כנושא חשוב בתנ"ך (ברכת יצחק ליעקב בבאר שבע: "מטל השמים

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3599). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3599