Volume 10

Page 3616

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השנים מצאו את ביטוייה ברשימות הרבות שנתפרסמו, ובאלה הפזורות ביומנים ובפנקסים.

בבנין חיי המשפחה ריכזה את מיטב מעינות נפשה. את יעוד האמהות נשאה ברטט ובהכרה גאה. בו השקיעה את רוב שנותיה. חינכה את ילדיה ברעיון הציוני-הסוציאליסטי, וגאה היתה על יכולתה הברוכה להנחיל לילדיה את ערכיה היא.

נפטרה בעין חרוד, כ"א תמוז תש"ז (9.7.1947).

צאציה: משה (סופר ומשורר), יוסף (מפקד חטיבת הראל בפלמ"ח, כיום מרכז עניני הבטחון בקיבוץ-המאוחד), חנה, אהוביה.

נחום תשבי (טיש)

נולד בשבט תרמ"ו (25.12.1885 לפי הלוח הישן) ביאנוב שבמחוז גרודנא, רוסיה.

לאביו יעקב טיש ולאמו אסתר לבית רזניק (משפחה עשירה משני הצדדים, אבי אמו היה בעל תעשיה במוסקבה).

למד עד גיל בר-מצוה בחדרים ואח"כ בגימנסיה פרטית בפראגה שליד וארשה. לבית-ספר גבוה ברוסיה לא נתקבל בגלל היותו יהודי והמספר הסידורי של בקשתו עבר את המכסה הקצובה לקבלת יהודים, ולכן הוכרח ללמוד בארצות אחרות.

ב-1905 נתקבל ללמוד אלקטרו-טכניקה בפוליטכניקום בעיר קייתן שבגרמניה, אח"כ עבר ללמוד באוניברסיטת לוזאן שבשווייץ. שם היה פעיל במפלגה הסוציאליסטית הרוסית, שהיתה מהפכנית במגמתה, והוא השתתף בה יותר לשם מלחמה במשטר הצארי האנטי-יהודי מאשר לשם הפיכת המשטר הכלכלי. במפלגה היו גם סוכנים-פרובוקטורים, שמסרו לבולשת הצארית ידיעות על דיבוריהם ומעשיהם של חברי המפלגה, וכשבא נחום טיש ב-1907 לבקר את הוריו ברוסיה נאסר ונדון ל-15 שנות מאסר. אחרי שש שנות ישיבת בכלא הצליח להשתחרר ולצאת לבלגיה והתחיל ללמוד חקלאות באוניברסיטת זמבלו. והנה פרצה מלחמת העולם ב-1914 והצבא הגרמני פלש לבלגיה, ובתור נתין אויב (רוסי) היה צפוי להכלא במחנה הסגר, אך הוא כבר הפסיד זמן רב מדי בישיבה בטלה בהסגר, ולכן עבר בזרם הפליטים לאנגליה.

נתקבל ללמוד בקולג' המלכותי בלונדון, גמר והוסמך למהנדס מרכנטיל.

ב-1916 נתקבל לשרות בתפקיד אחראי במיניסטריון-המלחמה בלונדון וזכה להכרה על המצאותיו לשיפור כלי הנשק.

ב-1920 עמדו לצרפו מטעם בריטניה, בגלל בקיאותו בענינים ושליטתו בשפות (שלט בשבע שפות בדיבור ובכתב), למשלחת בינלאומית למשאל-עם ולקביעת גבולות גרמניה-דניה בשלזוויג-הולשטיין. אך הוא ויתר על התפקיד הדיפלומטי ונענה להזמנה לשרת את עמו כמנהל המחלקה למסחר ותעשיה, שנוסדה אז בהנהלה

הציוניות המרכזית בלונדון, שהוטל עליו ליצור אותה יש מאין ולקבוע לה דרכי פעולה.

ב-1922 נתמנה למנהל המחלקה למסחר ותעשיה בהנהלה הציונית בירושלים.

באותה שנה, 1922, עלה לארץ, השתקע בירושלים והתחיל במילוי תפקידו.

ב-1925 נשא לאשה את צילה בת זליג וויין (לעת זקנה יצא ברגל מפינסק והלך חלק גדול של הדרך ברגל, לעלות לארץ כדי להקבר בהר הזיתים).

בבואו לארץ החליף את שם-משפחתו הגלותי טיש בשם העברי תשבי . לפי תפקידו היה עליו לטפח את המסחר והתעשיה כגורמים כלכליים שישמשו יסודות לבנין "הבית הלאומי" היהודי בארץ. במסחר כבר היו

מצויים אנשי הון ובעלי ידע ונסיון ויזמה, ומצד המחלקה היה צורך בעיקר בהכוונת הפעילות המסחרית שבישוב שתהא תואמת את צרכי בנין הארץ, ואילו בתעשיה היה צורך ליצור יש מאין, ליזום, לעודד, לעזור שתעשיה תוכל לקום, להתקיים ולהתפתח. והוא הבין את יעודו ובמשך עשרות שנים שקד על מילויו בכושר ובמסירות. היו מקרים, שמישהו הוציא תוצרת משובחת בשיעורים קטנים, בממדי בית-מלאכה, והיה תשבי מעודד אותו לייצר לפי הידע שלו בממדים מוגדלים של תעשיה והיה מספק לו את האשראי הדרוש לכך מאת המחלקה של ההנהלה הציונית ואח"כ של הסוכנות היהודית).

שקד על ארגונם של בעלי התעשיה בגוף מלוכד והיה אחד מראשי המיסדים של התאחדות בעלי התעשיה ונבחר לחבר-כבוד בועד הפועל ובנשיאות שלה. בכל ענין שייזם או שנתבקש לעזור בו, היה לומדו לכל פרטיו ממראה עינים ולא חס על הטורח לנסוע ולעמוד על תהליכי העבודה. ביזמתו הובאה לארץ תעשית היהלומים, בהשפעתו נוסדו מפעלי-מפתח רבים בארץ ("וולקאן", פניציה", "אתא", "חבק". "תרזה" ועוד), ואף המציא המצאות שונות שאושרו כפאטנטים. היה סולל דרכה של תנועת התעמולה למען תוצרת הארץ ומהראשונים להשתמש בפועל במוצרים מקומיים אף

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3616). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3616