Volume 10

Page 3623

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ובתקופת המאבק נגד הבריטים עזר בו בעצות טכניות לייצור תחמושת בשביל ה"הגנה'".

במשך עשר שנים עמד בראש הנהלת התאחדות בעלי תעשיה בחיפה ופעל בהצלחה להסדרת היחסים עם הפועלים והיה פעיל גם במוסדות צבוריים אחרים. ב-1946 יצא לסיור-לימוד בארה"ב, ביקר במפעלי היציקה והביא את ידיעת החידושים והשכלולים לפיתוח התעשיה בארץ.

אחרי קום המדינה שימש זמן-מה כמפקח על המלאי לתעשיה הכבדה מטעם משרד מסחר ותעשיה של הממשלה, ובחמש השנים האחרונות היה יועץ טכני למפעלי התעשיה הכבדים המאוגדים ב"כור".

נפטר בחיפה, כ"ז תשרי תשט"ז (13.10.55).

יצחק טבנקין

נולד בשנת תרמ"ז (1887) בבוברויסק שברוסיה הלבנה.

לאביו משה.

למד בחדר והשתלם בידיעות כלליות, מקודם בבוברויסק ואח"כ בווארשה. בגיל צעיר נמשך לתנועה הציונית ואח''כ לתנועת "פועלי ציון", בה היה מראשוני החברים והלוחמים באנשי ה"בונד" ויתר הסוציאליס

טים היהודים, המתנכרים לציונות ורואים את עתיד היהודים בארצות מגוריהם ובציונים-סתם בעד ציונותסוציאליסטית שתחתור לפתרון הבעיה היהודית במולדת ההיסטורית על בסיס של צדק סוציאלי והבטחת המקום הראוי לאיש העמל. בימי פרעות קישינוב והתסיסה הפוגרומית במקומות רבים במלכות הצאר היה פעיל בהגנה העצמית היהודית ככח קרבי וארגוני כאחד.

ב-5 לינואר 1905 פרץ את הנסיון הראשון של המהפכה הרוסית. באותו יום התהלך עם ברל כצנלסון (ראה כרך ה' עמוד 2077) בחוצות ווארשה ברחוב שהיתה הפגנה גדולה, היו הרוגים. טבנקין היה אז "ציוני-ציון'' גמור (שנפרד אז מהאוגנדיסטים).

ב-1910 עלה לארץ ומצא את מקומו בין חבריו לתנועת "פועלי ציון" בעבודה, בשמירה, בעשית נפשות לתנועה בצבור החלוצים וביצירת ערכי-יסוד של צבור זה. עבד בקבוצת כנרת.

בתקופת התסיסה הלאומנית הערבית אחרי מלחמת העולם, עלה בתגבורת לגליל העליון והשתתף בהגנת תל-חי. אח"כ הצטרף בין הראשונים לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור ועלה על הקרקע עם חבריו להתנחל בעיצוב דמות החיים המשקיים והחברתיים בקיבוץ שלו, ואח"כ בתנועה הקיבוצית בכללה במסגרת הקיבוץ המיוחד.

נשא לאשה את חוה (אווה) לבית סטאשבסקי (נפטרה בעין חרוד, כ"א תמוז תש"ז - 9.7.1947 - ראה ערכה בכרך זה) ובזיווג שני נשא את חומה לבית חיות (מרכזת עניני התרבות וההסברה בקיבוץ המאוחד).

יצא כמה פעמים בשליחות ארץ-ישראל העובדת להדריך את "החלוץ" ולהניח יסודות להדרכה.

נבחר כציר לכמה קונגרסים ציוניים.

בכל מקום עמד על משמר טהרת ההלכה והמעשה ברוח הציונות הסוציאליסטית, ההגשמה החלוצית ועיצוב דמות איש-הקולקטיב הישראלי. גם בקיבוצו, בקיבוץ המאוחד ובצבור העובדים בכלל תפס תמיד את מקומו בתור מורה-דרך ומחנך להגשמת ערכי התנועה ולשמירת טהרתם. כמו כן טיפח תמיד את פעולות הבטחון בהיקף מקומי ואזורי ובתקופה מאוחרת יותר ביצירת הכח הישראלי בהיקף ארצי למטרות נרחבות יותר (פו"ש, פלמ"ח וכו').

היה ראש סיעה ב'. בעוד שסיעה ג' (הרוב במפא"י) צידדו אז בחלוקה, עמדו הוא וחבריו בתוקף על שלמות הארץ בגבולותיה שנקבעו ע"י המנדט ותוקנו ע"י "הספר הלבן" של שנת 1921, היינו על הגדה המערבית של הירדן.

מתוך השקפות אידיאולוגיות, שלא מצא להן סיפוק במסגרת מפא"י, פרש ממנה (1944) עם חבריו ויסדו את התנועה לאחדות העבודה, אח"כ התלכדו עם השומר הצעיר למפ"ם ובסוף 1954 יצאו ממנו וחידשו ביחד עם פועלי ציון מפלגה ציונית-סוציאליסטית, שהיא ציונית יותר ממפ"ם וסוציאליסטית יותר מפא"י, בשם: "אחדות העבודה" ועתונם : "למרחב''.

ייצג את מפלגותיו בקונגרסים ציוניים, בגופים המנהלים של ההסתדרות ובכנסת, עד שהתפטר מהכנסת.

בזמן האחרון משרת הוא את התנועה בעיקר כמנהל סמינר הקיבוצים ב"אפעל" שליד רמת גן.

צאצאיו: משה (סופר ומשורר), יוסף (היה מפקד חטיבת הראל בפלמ"ח. היה מרכז עניני הבטחון בקיבוץ המאוחד), חנה, אהוביה.

מרדכי אברהם שלאנק

נולד בירושלים, בשנת תרכ''ב (1862).

לאביו ר' יוחנן צבי שלנק (מראשוני המתישבים בשכונת "נחלת שבעה" מחוץ לעיר העתיקה בירושלים).

קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות בירושלים.

נשא לאשה את צייטל בת ר' חיים וזלדה גינצבורג (גיסו של האדמו"ר שלמת זלמן מקאפוסט, מחבר הספר "מגן אבות") נפטרה בירושלים בשנת תש"ט (1949).

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3623). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3623