Volume 10

Page 3633

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הגרמני ולא לפי הכתיב הפולני, התאחזו השלטונות, שעינם היתה צרה בנצחון הציוני, בשגיאה שנעשתה וביטלה את הבחירה.

בסטניסלבוב ניהל כל הזמן תעמולה ציונית נלהבת, כיד כשרונו הדברני, שחונן בו, ומשך אחריו את הנוער המתלמד והאקדמאי, מה שעורר נגדו את חמת האינטליגנציה היהודית בעיר זו שהיתה שטופה בהתבוללות.

בשנים 1909-1907 עמד בראש ההסתדרות הציונית בגליציה וניהל את מלחמת הבחירות לסיים הגליצאי ולפרלמנט האוסטרי. כשהשלטונות ביטלו את בחירתו והמתבולים הציקו לו מאד, החליט לעזוב את גליציה, וכשנבחר בשנת 1909 למטיף בבית הכנסת של "הנאורים" בעיר לודז' קבל את הבחירה בשמחה ובתרע"ב (1912) עבר עם משפחתו ללודז' ונכנס למלא את תפקידו, שבו עמד עד תרצ"ט (1939) - עד פרוץ מלחמת העולם השניה.

בלודז' ניגש לפעולה תרבותית-לאומית באמת מדה גדולה. בעבודתו הצבורית-לאומית הראה שיודע הוא להיות ממניחי היסוד של הבנק הקואופירטיבי הציוני הראשון (קרדיט יוניון) בגליציה וגם לעבוד עבודה תרבותית מקיפה. קודם כל ניגש בלודז' ליסוד גימנסיה לילדי ישראל, בעלת תכנית רחבה ללמודי היהדות. אחרי צאת הרוסים מלודז', בימי האוקופציה הגרמנית, התפתחה מאד הגימנסיה וגדלה פי שלש ויותר מאשר היתה בראשיתה. הצלחת הגימנסיה שעמדה תחת הנהלתו הישירה גרמה לידי כך, שלפי דוגמתה קמו גימנסיות עבריות רבות בכל קצוי פולין.

בימי שלטון הפולנים התמסר לארגן בארגון אחד את כל בתי האולפנא האלה ויסד את אגודת בתי הספר התיכוניים היהודיים הלאומיים.

היה מקובל וחביב על הציבור היהודי. בשנת תר"פ (1920), בזמן ועידת ורסיל, השתתף בתור נבחר הציבור הלאומי היהודי בפולין בועד שליחי הארצות.

בשנת תרפ"ב (1922) נבחר מטעם הרשימה הלאומית לסינט הפולני ועמד בתפקידו זה עד שנת תרפ"ז (1927).

כשחכמי ורשה החליטו להקים "מכון לחכמת ישראל" התמסר בכל נפשו לקיים את ההחלטה במרץ רב, ויחד עם הד"ר יהושע טהון השתדל שיאושר תקנון המכון הנ"ל ע''י הממשלה. כשנתקבל הרשיון ארגן את הקורטוריון ועמד בראשו עד פרוץ מלחמת העולם השניה.

כשמלאו לו ששים שנה (בעשרה בטבת תר''ץ) חגגה כל היהדות הלאומית בפולין את יום הולדתו זה. כל המוסדות העבריים לתרבות ולחנוך בראשות הקורטוריון של המכון לחכמת ישראל בוורשה ערכו לכבודו אקדמיה חגיגית, שבה השתתפו מנהיגיה של היהדות הפולנית וטובי עסקניה. באקדמיה זו הוחלט למסור למכון לחכמת ישראל להוציא לכבודו ספר יובל. מסיבות מסוימות שהיו נעוצות במשבר הכלכלי אחר סבר היובל הזה להופיע ויצא לאור רק בשנת תרצ"א (1931) בשתי השפות (עברית ופולנית). ספר היובל הנ"ל מחזיק כ-400 עמוד.

ערב פרוץ מלחמת העולם השניה הצליח לעזוב את פולין ולעלות לארץ ישראל, ארץ שלטובת התישבותה

עבד עוד לפני הופעת הרצל. בבואו לארץ התישב בירושלים ונבחר לעמוד בראש הועד לחקר תולדות היהודים בגליציה.

אשתו - נלי בת קרל בן ר' שלמה בובר ואחותו של הפרופ' מרטין בובר.

טובה ברזילי-איזנשטדט

נולדה בזעטיל (רוסיה) בשנת תרט"ה (1855). לאביה ר' אליעזר פריידקס.

קבלה חנוך מסורתי ולאומי.

בגיל צעיר נישאה ליהושע ברזילי-אייונשטט (הסופר וחובב ציון פעיל ועסקן ישובי נודע (ראה כרך א', עמוד 150).

בביתה, ברוסיה, היו נפגשים עסקנים ציונים שפעלו אז למען הציונות. אך כשפרצו ברוסיה הפרעות, החליטו לחסל את עסקיהם ובכ"ב סיון תרמ"ז (1887) עלו לארץ.

ישבו כחצי שנה באוהל בנס-ציונה והתנסו בחיים הקשים בארץ בימים ההם. והיא קבלה הכל באהבה.

אחרי שבעלה נתמנה למנהל הועד הפועל של משרד "חובבי ציון" ביפו, ורוב העבודה הציונית התרכזה בביתם, פתחה את הבית לרווחה לעולים חדשים ולעסקני הישוב בימים ההם.

כשבעלה עבר בשנת 1905 לירושלים ליסד ולנהל את סניף הבנק אפ"ק (הבנק הלאומי לישראל) והרחיב שם את עבודתו הצבורית, עמדה לעזרתו במסירות וביתה בירושלים היה ידוע - כבית לפגישות עסקנים ותלמידי חכמים.

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3633). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3633