Volume 11

Page 3734

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את חיה שנפטרה בצפת. ובזיווג שני נשא לאשה את טשרנה רחל בת חיים אלתר שראפט.

היה עגלונו של הברון אדמונד רוטשילד בביקורו בארץ.

בשנת 1914 גורש עם משפחתו למצרים, התנדב לגדוד העברי של חיילי הפרדות בגליפולי. גילה שם מים ונזכר לטובה ע"י פטרסון מפקד הגדוד.

עזר לנילי בהברחת תעודות וזהב דרך עטלית באניות בריטיות.

נפטר בתל-אביב, ח' כסלו תר"ץ (10.12.1929).

צאצאיו; מאשתו הראשונה : שושנה (רייזל). מאשתו השניה : מרים אשת אובלדו פקיולי, שרה אשת מרסל פקיולי, איטה שולמית אשת אבנדרו פקיולי. אלכסנ דר שוב. חוה (איוה ) אשת רונלד דענט.

מרדכי גינזבורג

נולד ט"ו תשרי תרנ"ה (15.10.1894) בסלונים שבפלך גרודנה, פולין.

לאביו אליעזר (ממשפחת הרכבי מנובגרודוק) ולאמו פרידה בת ר' דובער מאנטין.

למד בחדר ובישיבה המקומית ואח"כ בישיבה בווילנה ובין ה"פרושים" ב" ראמיילעס קלויד" שם והגיע לידיעה מרובה בש"ס ופוסקים. למד מפי מורים מומחים עברית, תנ"ך וספרות עברית מימי הבינים, ואת ידיעותיו בספרות החדשה השלים בקריאה עצמית. גמר בית-ספר עממי ברוסית בסלונים, ובשנים 1911-1907 למד במכון הממשלתי להכשרת מורים לילדי היהודים (ברוסית) בווילנא, ונוסף לשליטתו בארבע השפות המקומיות (אידית, עברית, רוסית ופולנית) השתלם במשך הזמן גם בגרמנית ובאנגלית. בווילנא השתתף בפעילות בעניני צבור ותרבות, הגיע ליכולת ספרותית ברוסית וכמה משיריו בשפה זו פורסמו ב"ניווא" (1912).

ב-1913 עבר ללודג' וב-1915 התחיל לכתוב ב"לאדושער טאגעבלאט" באידית מאמרים ורפורטאז'ות מהערים היהודיות בפולין שנחרבו במלחמה ונעשה עוזר קבוע בעתון זה. חיבר באידית מחזה "בתהום המצוקה" (מחיי היהודים נפגעי תלאות המלחמה), שהוצג בהצלחה רבה, ב-1917, בתיאטרון-סיקאלא הלודזאי בבימויו של יצחק כצנלסון . פיתח בהרחבה את פעילותו הציונית שהתחיל בה בנעוריו והיה בלודז אחד מראשי הפעילים באגודת הציונים הצעירים, שנקראה "צעירי ציון", וחבר הועד שלה (ביחד עם מרדכי מרחיב, מיכאל אסף, ישעיה הורביץ, חנוך ראקוביץ, אברהם לווינזון ועוד). חיבר ספר-לימוד לחשבון, שנתקבל לשימוש בבתי-ספר ממשלתיים. פרסם ספר שירים באידית משלו ביחד עם שירי יצחק כצנלסון, משה ברודרמן ועוד.

בשנת תרפ"ה (1925) נשא לאשה את ד"ר רבקה שטערמאן בת ר' יצחק הלוי מקוברין ועבר לדור בבריסק דליטא. שם המשיך בפעילות למען הציונות והחינוך הלאומי ברוח המסורת ובכל עניני הצבור היהודי. הוציא

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3734). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3734