של הקו בהנחת צינור בן 16 צול מאילת לבאר-שבע. אבל לזה היה דרוש הון רב, והאוצר הגיע למסקנה שרצוי להחכיר את הקו לחברה בינלאומית שתוכל לספק את האמצעים להקמתו ולתפעולו. ההכנסות יהיו בידי החברה, וישראל תקבל תמלוגים תמורת השימוש בצינור. כיום מזרים הצינור כמיליון ורבע טון לשנה. עם השלמת הצינור הגדול יוזרמו קרוב לששה מיליוני טון (התצרוכת השנתית של ישראל היא כמיליון וחצי טון). כך תהיה ישראל למעבר חשוב של נפט לעולם המערבי.
חומר זה מתוך מאמרו של חביב כנען (ב"הארץ"). צאצאיו: חולדה, רימה .
אברהם פולני (פולסקי)
נולד בניקולאייב (רוסיה) ט' כסלו תרנ"ה (1895).
לאביו שמעון דוב פולני (ראה כרך ג', עמוד 1252) ולאמו ריסי בת דוב בלינקין, מצ'רקסי.
קבל בעירו חנוך מסורתי ועברי.
בן 13 היה כשעלה לארץ בשנת 1908. נכנס ללמוד בבית הספר "עזרא" בירושלים".
בשנת 1912 עבר לתל-אביב והמשיך ללמוד בכיתה הששית בגמנסיה העברית "הרצליה".
בשנת 1914 בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, כשהיה תלמיד המחלקה השמינית בגמנסיה, גורש מיפו ע"י התורכים יחד עם רבים אחרים באניה שהפליגה לאלכסנדריה (מצרים).
באותה שנה התגייס ל"גדוד נהגי הפרדות לציון" שהוקם ע"י זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור באלכ סנדריה, בתור יחידה יהודית לוחמת במסגרת הצבא הבריטי.
בפלישה לגליפולי השתתף בין 600 אנשי הגדוד בהנהלתו של קולונל פטרסון . מפקדו הישיר היה יוסף טרומפלדור, שנשא דרגת קפטן.
במערכה בגליפולי נפצע מרסיסי הסיירת הגרמנית "גאבען" ב-17 חורים בגופו. הועבר לבית חולים צבאי באותמפטון באנגליה ושכב שם שבעה חדשים. עבר שלשה ניתוחים, בסתו 1916 בדרכו באניה מאנגליה למצרים נפגעה אניתם בטורפדו של צוללת גרמנית ליד כרתים. הנוסעים, כ-1700 איש ניצלו, אולם חפציהם ירדו תהומה, ובהגיעו שוב לסאותמפטון באנגליה, היה מחוסר כל, ונעזר ע"י רב העיר שהכירו מביקורו הקודם.
קיבל משרה במשרדו של מר שמואל טולקובסקי , אשר ניהל אז עסקי יבוא ויצוא נרחבים עם רוסיה, בה ישב חותנו י. ל. גולדברג. משכורתו לא הספיקה ונתן שעורים לעברית. כשמר טולקובסקי התמסר כליל לעבודה ציונית בקשר להצהרת בלפור, נתמנה למנהל עסקיו בלונדון.
כעבור כמה שנים נהיה שותף לעסק.
בשנת 1920 ביקר בארץ ונשא לאשה את חנה בת מורו, ר' יוסף בר"ן מיוחס , מירושלים (ראה כרך א', עמוד 100), חותנו של ר' יחיאל מיכל פינס (ראה כרך ב', עמוד 562).
באותה שנה חזר עם אשתו לאנגליה, ובשנת 1921 חזרו לארץ, השתקע בתל-אביב ונכנס לעסקי פרדסנות, שוב עם טולקובסקי. לי. ל. גולדברג היו פרדסים בארץ, והשותפים החליטו לעסוק ביצוא הפרי של פרדסים שונים לחו"ל. האריזה הערבית הפרימיטיבית הוחלפה באריזה חדישה מודרנית, מצאו שווקים חדשים באירופה, חודש השוק הלונדוני, ותוך שנתיים יצאו לפירמה "חברה לפירות יפו" מוניטין. החברה הקימה בית אריזה מרכזי ביפו.
בשנים 1924-28 ישב באנגליה בקשר עם עסקי טולקובסקי-גולדברג ועסק גם בשיווק הפרי.
מששב לארץ התמסר כולו לעסקי ההדרים.
ב-1934 רכשה הקבוצה הקואופרטיבית "סינדיקט לפירות יפו" שבראשה עמד מר יצחק רוקח את ה"חברה לפירות יפו", לאחר שלוש שנים נוסד "פרדס-סינדיקט" כארגון גג לכל הפרדסנים האזרחית. חברתו "א. פולני ושות'" היה לשותף עיקרי, והוא נבחר כמנהל בחברה. הקים בית אריזה ממוכן ראשון בארץ. הכניס תחשיבים