Volume 11

Page 3786

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנות 1908-09 עורך ראשי לעתון "דער וועלט" בקהלן (גרמניה).

בשנות 1910-19 הקורספודנט מוינה לעתון "פרגער טאגעבלאט''.

בשנת 1919-27 עורך ראשי של העתון היומי היהודי ווינער-מארגענצייטונג".

בשנת 1927 עורך העתון "נויע-וועלט".

בשנות 1933-38 היה (אינקוניטו) עורך ראשי של "השטימע".

בשנת 1938 עורך ראשי דער "זיוניסט רונדשאו''.

משנת 1943 מעורכי "דבר" ו"הגה" בתל-אביב.

היה עד ראשי במשפט "שטריקר-בטואר" (איומים בבזל).

מאיר יעקב פריד

נולד בעיר קלבריה, פלך סובלקי, בכ"ח אלול תרל''א (1871).

לאביו חיים יצחק פריד (סוחר, עסקן ומורשה מטעם חובבי ציון).

קיבל חינוך מסורתי, ולמד בחדר מודרני עד שנתו הי"ב, אח''כ קיבל חינוך כללי ולמד בגמנסיה במאריאמפול.

אחרי שסיים את למודיו בגימנסיה הנ"ל, נשא אשה והתישב בשנת 1889 במאריאמפול.

בראשונה התפרנס מהפקידות במסחר, ואח"כ יצא מן הפקידות, ופתח משרד למודעות בורשה ובית מסחר והוצאות ספרים בשם "הוצאת מ. י. פרייד'', בעיקר בהוצאת ומכירת ספרי יודאיקה והבראיקה.

מזמן לזמן היה מפרסם מאמרים ב"הצפירה" בפסידונים בן-רשי . בהשפעתו של י. ל. פרץ התחיל לכתוב ביידיש ופרסם שורה של ציורים בקובצים "יידישה ביבליאוטעק", "ליטעראטור און לעבען", "יוםטוב בלעטלאך', שאחדים מהם "קרולינה האדומה", (רומן מחיי הבהמות), "מורזה" "וסופה של ליזה" עשו רושם בחוגי הסופרים והקוראים, הודות לג'נהחדש שלהם, שהוכנס על ידו לספרות האידית. אגב,

היצירות הללו תורגמו לעברית ונמצאים בסוף הכרך השני מזכרונותיו שיצאו לאור בא"י בשם : "עמים ושנים".

הרבה מיצירותיו פרסם "בדי וועלט", האידי, שהוציאה אז ההסתדרות הציונית העולמית בעריכתו של ר. א .ברוידס, "בפריינד" וכו'. מלבד זה תירגם ועיבד רומן סנסציוני על דרייפוס, שיצא חוברות חוברות, והיתה לו הצלחה כבירה, ותפוצתו הגיעה מ-8000 עד 25 אלף טפסים. הרומן הנ"ל תורגם גם לרוסית. כמו כן עיבד לאידיש את יצירות טשאקע, שקספיר (הסוחר מונציה), הרומן ההיסטורי הידוע של דניאל מורדובצק "גבורי ירושלים", וגם פרסם חוברת על אספת מינסק ועל "דון יצחק אברבנאל".

בשנת 1910 התחיל להוציא שבועון באידיש בשם "דער שטראהל" בעריכתו של א. ל. יעקובוביץ. בשבועון הנ"ל כתב מדי שבוע מאמרים ראשיים, פליטונים, דברי בקורת על ספרים, וכו'. על רבים מדבריו הנ"ל חתם : א פדעמדער, מי"ף וכו'.

היה חובב ציון ואחרי הופעתו של הרצל נהיה ציוני מדיני. היה ממיסדי "הזמיר", "חובבי שפת עבר" "ותרבות" ונבחר לועדים של החברות הנ"ל. השתתף באופן אקטיבי בחידושה של "הצפירה" בשנת 1910.

השתתף בקונגרס הציוני הי"ב, והיה חבר הועד הציוני המרכזי בפולין. וזמן-מה היה גם סגן יו"ר המרכז הנ"ל. מלבד זה נבחר מטעם הציונים לועד הקהילה בורשה.

ביקר בארץ ישראל בשנת 1924 והשתקע בארץ בשנת 1932.

יסד עם בואו עתון בשם "העולה". אחרי שנסגר התחיל לכתוב זכרונות, שעמדו להופיע בחמשה כרכים, ששנים מהם יצאו לאור בשנים תרצ"ח-תרצ"ט בתרגומו של א. זמיר בהוצאת "זכרונות" ע"י "דביר".

נפטר בשנת ת''ש (1940) ונקבר בבית הקברות בנחלת יצחק.

ריכרד ליכטהיים

נולד בברלין (גרמניה) בשנת תרמ"ה (16.2.1885).

לאביו גיאורג ליכטהיים (מוצא ממשפחת יוהאן יעקבי והפרופ' ליכטהיים מקניגסברג. משפחתו היתה מתבוללת).

את חינוכו קיבל בגמנסיה, ואחרי שסיים בה את חוק למודיו למד באוניברסיטאות ברלין ופרייבורג רפואה וכלכלה, בשנים 1910-1905, וסיים את חוק למודיו בקבלת תואר דוקטור לכלכלה.

הצטרף לתנועה הציונית בהיותו סטודנט (1905). עבד במשך זמן ידוע במרכז הציוני בברלין. לציונות הביא את כל כשרונותיו כמארגן וכסופר. כתב על הרבה נושאים ציוניים והיה עורך ראשי של "דיוועלט'' בשנים 1913-1911, באותה התקופה שבציונות חלה תמורה, ובמקום הנהגת דוד וולפסון באה ההנהגה המעשית של וורבורג-צ'לינוב.

אחרי הקונגרס הציוני הי"א יצא ממערכת ה"די וועלט"

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3786). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3786