Volume 11

Page 3833

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מתפקידים הראשונים בבנק קופת עם בע"מ ביפו (1919).

נשא לאשה את מנוחה בת הרב שניאור זלמן סלונים (ראה כרך א', עמוד 207).

בשנת 1933 עבר לחיפה ונתמנה למנהל סניף בנק קופת עם בע"מ. בחיפה נבחר לנשיא לשכת המסחר. נתמנה לקונסול כבוד של ממשלת גוטומאללה.

בשנת 1952 ביקר בדרום אמריקה מטעם המגבית המאוחדת והצליח בשליחותו.

חבר בית המשפט העברי בחיפה. חבר בקורוטוריון של הטכניון בחיפה.

בשנת 1960 נתמנה למנהל הכללי של בנק קופת עם בע"מ בארץ.

צאצאיו : חנינא, ברוריא ז''ל, שניאור.

ד"ר שלמה (פרידריך) פרלס

נולד בקניגסברג (פרוסיה המזרחית), י' אדר תרס''ט (3.3.1909).

לאביו הרב פרו' ברוך אשר (פליקסן פרלס (היה רב בקניגסברג. נתמנה לאחר מכן כפרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת קניגסברג, ובקיץ 1927 הורה את מדע המקרא במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בירושלים. אביו, הרב ד"ר פריץ (יוסף) פרלס היה הרב הראשי של מינכן 1871-1894. מצאצאיו של הרא"ש מטולידו (1250-1327) ושל המהר"ל מפראג). ולאמו הדוויג בת יוסף בר.

בבית הוריו קיבל חינוך יהודי מסורתי. ומאז היותו בן 5 שנים ועד לאחר גמר הגמנסיה למד אצל אביו ואצל מורים מיוחדים עברית, תנ"ך, תלמוד ותרבות ישראל.

בשנת 1927 קיבל את תעודת הבגרות בגמנסיה הומניסטית בקניגסברג.

באותה שנה נתקבל כסטודנט של הפקולטה הפילוסופית של האוניברסיטה בקניגסברג ובמשך שנה למד בעיקר שפות מזרחיות (במיוחד: עברית, ערבית ותורכית) ושמע הרצאות על התרבות והספרות הרוסית והיוונית.

בשנת 1928 עבר לאוניברסיטת מינכן ושם נכנס לפקולטה למשפטים, למד משפטים חצי שנה במינכן וחצי שנה בברלין, ואחר כך עד לבחינות שוב בקניגסברג.

באביב 1931 הוטל עליו להרצות על דיני מסים במסגרת קורסים מיודחים של אוניברסיטת קניגסברג. התענין במיוחד בשטחים משפטיים "נידחים", היינו, שטחים שרוב המשפטנים לא נהגו אז להתעסק בהם, כגון דיני מסים, סדרי יחסים בין-לאומיים ובעיות החוק הציבורי, במיוחד החוקתי והאדמיניסטרטיבי.

בקיץ אותה שנה עבר את הבחינה המשפטית הממשלתית הראשונה ונתמנה - מתמחה בבית המשפט.

עבד בבתי המשפט בגרמניה במשך שנתיים, עד שפוטר בשנת 1933 עקב היותו יהודי, על פי החוקים הגרמנים החדשים קבעו השלטונות הגרמניים כי אלמלא פיטורים אלה היה מגיע ביום 1.3.1939 לדרגת שופט מחוזי שם.

בקיץ 1934 קיבל מהאוניברסיטה בקניגסברג את התואר "דוקטור למשפטים" וזאת על פי עבודת מחקר על הנושא "דיני שותפות בארץ ישראל".

בשנת 1934 נשא לאשה את הגב' סיפי (צפורה) בת וולף זיו.

לפני עליתו לארץ היה פעיל בעבודה ציונית בגרמניה, במיוחד כמדריך נוער וגם כמורה לעברית למבוגרים בקורסים מיוחדים שאורגנו אז עבור יהודים גרמניים שהתכוונו לעלות לארץ ישראל.

לאחר שקיבל את הדיפלומה כדוקטור למשפטים עלה לארץ (ביולי 1934).

באביב 1935 עבר בירושלים את בחינת עורכי הדין הזרים (השלישי לפי סדר הציונים), ובמאי 1935 נתקבל לעבודה משפטית במשרדו של ד"ר משה זמורה בירושלים. שם עבר את תקופת ההתמחות שלו, ולאחר שקיבל באוקטובר 1937 רשיון עורך דין, נשאר באותו משרד והמשיך לעבוד כעוזרו המשפטי של ד''ר זמורה עד סוף אפריל 1944.

בשנת 1935 התחיל, תוך שיתוף פעולה עם הועד הלאומי, לעסוק בעבודה משפטית-סוציאלית. בין השאר היה משנת 1937 עד 1947 מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית של הועד הלאומי בירושלים, על עניני המעמד האישי בארץ ישראל, דיניהם ובעיותיהם, וכן היה אחד משני הנציגים של הועד הלאומי בועדה הבין דתית ובין מוסדית הירושלמית לעניני ילדים ונוער, שבראשה עמד מנהל מחלקת הסעד של ממשלת המנדט.

באביב 1937 נתקבל לארגון ההגנה, ובחורף 1942/43 עבר קורס מפקדים והוסמך כמפקד.

בשנת 1942 קיבל את התפקיד של עורך משפטי של "פלסטין פוסט" ומלא אותו במשך 5 שנים.

בשנת 1944 עזב את משרדו של ד"ר זמורה ועבר לתל-אביב לשם עבודה עצמאית כעורך דין; גם בתלאביב הרצה על נושאים משפטיים בקורסים שנערכו על ידי העיריה עבור עובדים סוציאליים, ומאז שנת 1953 הרצה גם בקורסים מטעם משרד הסעד.

בשנת 1948 השתתף לפי הזמנת משרד המשפטים, בהכנת ההצעות הראשונות לחוק האזרחות.

באוגוסט 1948 התגייס לצה"ל והיה תחילה בשרות סדיר ואח"כ בשרות קבע עד שנת 1951.

תפקידו הראשון בצבא היה קצין סעד משפטי. בנובמבר 1949 עבד בצבא משרות הסעד לפרקליטות הצבאית, שם נתמנה פרקליט צבאי וקצין חקיקה ראשי, ונוסף על כך כיהן גם כאב בית דין צבאי מחוזי.

בשנת 1951 עבר לכוחות המילואים, כשדרגתו רב סרן.

בשנת 1953 חזר זמנית לעבודה משפטית עבור

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3833). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3833