Volume 11

Page 3840

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תקופתו וניכרת בהם כוחו של יוצר. הוא היה בקי נוסף לידיעותיו המרובות בספרות ישראל בהרבה חכמות ומדעים, שלט בהרבה שפות והצטיין בסגנון יפה ובהיר. לספריו נודעת חשיבות היסטורית מרובה. ספרו "קנאת ציון" חיברו בהיותו באמשטרדם נגד האסיפה הידועה של הרפורמים (נדפס, אמשטרדם תר''ה) ; לאותו סוג שייך הספר "קדושת יום טוב" שבו עמד בפרץ נגד אלה שרצו לבטל את קדושת יו"ט שני של גלויות (ווינה תרט"ו). הוא אהב את שיטת הוויכוח. הספר "נחלה לישראל" נתחבר בצורה כזאת. בספר זה הוא מוכיח כי גם בגלות חייבים העם היהודי לנהוג בענייני הירושות כפי דין-תורה. הספר זכה לדברי שבח של הרבה מחכמי הנוצרים ואף כומרים כתבו את הסכמתם עליו. (נדפס בווינה תרי"א) ; ספרו החשוב ביותר הוא ספר-הוויכוח "שארית הנחלה" (בענין היחס לקבלה) ונחשב לאחת היצירות החשובות בשטח זה. (נא-אמון תרכ"ב) ; "כרך של רומי" הוא אוסף תשובותיו שהשיב בהיותו ברומי (ליוורנו תרל"ו). בשנת תרכ"ד הוציא אוסף חשוב של תשובות הגאונים, הקדים להם הקדמה נאה ואף צירף את הגהותיו לתשובות (ח"א נדפס בליוורנו; ח"ב נשאר בכת"י). בכתב-יד (שאר ספריו ; "נצח ישראל". "חיבור גדול על חכמת הקבלה דרך ויכוח"; "חוקר לב" - שאלות ותשובות שכתב בהיותו בירושלים; "ישמח לב" דרשות שדרש בירושלים ובערי מסעיו.

הרב חיים שמואל הכהן (קונורטי)

מגדולי רבני טבריה בראשית המאה הקודמת.

נולד בשנת תק"ע (1810) (כנראה באיטליה). בצעירותו עלה לארץ-ישראל והתיישב בטבריה ונמנה בין גדולי רבני העיר ופרנסיה. בשנת ת"ר (1840) נשלח כשד"ר לתורכיה ואנו מוצאים אותו בתיריא ובפליפולי. בתיריא גבה חמש מאות וחמשים גרוש בשביל קופת ר' מאיר בעל הנס ובעד בנין בית-כנסת גדול שהיו עתידים לבנות בטבריה. בבואו לשם ראה שראשי-הקהילה היו שולחים את התרומות "לפקידי ארץישראל באיזמיר "ולא טוב הדבר - אומר הוא לא לחכמי ע"ק (עיר קדשנו). וכן להשלוחים... כי מטי להן פסידא" תקן "כי מכאן ואילך אין להם כוח ורשות לפקידי הקופה הנז' ה"י להוציא מידם שוה פ"ק (פרוטה קטנה) מהשייך לקופה הנז' ולשולחה ליד פקידי איזמיר... כי אם יהיה הכל מקובל ושמור תחת ידם עד אשר יבא שלוחיהו מהתם וימסרו הכל... ליד השליח" בפליפולי ("פילבי") נשא ונתן בהלכה עם רבה של העיר ר' חיים יצחק מחתית ן' אסולייא ותשובותיו נזכרו בספרו "מים החיים".

כעבור שנים אחדות הוא יוצא שוב בשליחות והפעם הוא מבקר גם בסאלוניקי ובאיטליה. באיטליה הצליח להשפיע על נדיבים שונים לייסד ישיבה בטבריה ועשיר אחד (כנראה כשם סיניור) נדב חלק גדול של

ההוצאות. הוא רכש בעד ישיבה זו ספרים רבים ו' כתבי-יד חשובים מאיטליה. והיתה השניה בגודלה בעיר. הישיבה נקראה בשם "מדרש סיניור" ע"ש הנדיב ובשם "מדרש שמואל" על שמו (1864) בש' תרכ"ד ישב כבר על כסא הרבנות בטבריה ובהסכמה ל"מאמר שברי לוחות" (צפת תרכ"ד) נאמר עליו: "הגאון הגדול מעוז ומגדול שר התורה בוצינא דנהורא פאר הדור והדרו החסיד המפורסם... אב"ד ור"מ דק"ק הספרדים הי"ו בעיה"ק טבריא".

נפטר לפני שנת תרל"ה (1875).

יוסף וינוגרדוב (וינשטיין)

לאביו שלמה וינשטיין.

נולד בוילנה, ל' כסלו תרכ"ו (1865). מילדותו התגלו בו כשרונות לזמרה.

בן 9 עורר את תשומת לבו של הנדיב פוליקוב ממוסקבה. החזנים בוילנה העריכו אותו מאד. בן 16 גמר את ביה"ס למורים בוילנה, יחד עם אייב כהן, עורך הפורווערט בניו-יורק, אח"כ עבר לאודיסה. נפגש עם שמשון רוזנבוים וחי עמו בחדר אחד.

השתתף במקהלה באודיסה והגיע אח"כ למוסקבה. שם נתקבל לקונסרבטוריום. השתלם אצל למאנאו. ויואל אנגל המליץ עליו לשיר את שיריו בבתי-רוזנים. (דולגורוקאב) שהציע לו להשתלם, אך הוא דחה את זאת. אנגל הציע לו לעבוד באופירה מומות "טרובדור" בתפקיד "פרנדו" שעורר תשומת לב, וזה נתן לו את הדחיפה לפעולתו להבא.

הוזמן לזמר קבוע כאופירה מרמונטוב, ויצא אח"כ עם כל הלהקה לאירופה, ושר בברלין לפני הקיסר פרידריך , במקום טרטקוב בתפקיד "דמון". ואח"כ לפריז, ולונדון. שם השתתף באופירה שאורגנה ע"י הלורד מיר. ומאז התחיל את פעולתו המוסיקאלית.

השתלם בתפקידי הבריטון, ובכל שנה ביקר באיטליה ועבד על הרפרטואר שלו עם גדולי הפרופיסורים של הדור. הופיע ב"לה-סקלה" במילאנו, בתיאטרון המלכותי בטורינו. ברוסיה בערים הגדולות במוסקבה ובפטרבורג.

הוזמן באופירה המלכותית במוסקבה, והסתלק מפני לחץ האנטישמיות.

באופירה הממלכתית בפטרבורג הצטלם פעמים עם ניקולי, ושר בחתונת הנסיך מקרונשטאט אחיו של אלכסנדר השלישי והופיע באופייה "מנפה''.

שר בלונדון בנשפי-הנסיך מאולס ועוד.

בתקופה זו היה נאמן ליהדותו. היה ממיסדי האופירה היהודית בלונדון. האופירות היהודיות תורגמו. תרגם את האריות הקלסיות לאידיש, בימי מלחמת העולם עשה תיור בפולין ובארה"ב. בשנת 1918 הגיע לארה"ב ושהה שם 18 שנה

בשנת 1916 התחיל גם בתפלת חזנות, והתחיל להופיע בנשפי-צדקה. בשביל רבנים וישיבות.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3840). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3840