Volume 11

Page 3851

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הודיעו פרופ' נורמן בנטוויץ על הסיכוי שיהיה לו מקום ללמוד בבית-הספר הגבוה הלונדוני לכלכלה ולמדעי החברה, שהועבר מפני ההרעשות לקיימברידג'. אך עיר זו לא נכללה באזור החזקת הפליטים בסעד ממשלתי, אלא שזכה באכסניה מלאה אצל הארכיאולוג פיצג'ראלד, שהציע לארח בארמונו סטודנט זר, שמקרהו יהיה באמת בלתי-רגיל ומיוחד במינו, ובשתי שנות לימוד ללא טרדות-מחיה גמר והשיג את הדוקטוראט אצל פרופ' הארולד לאסקי על מחקרו "על תורת

העניות בימי הביניים" (כיצד הגיעה הכנסיה הקתולית מרעיונות אידיאליסטיים של ביטול "הבלי העולם הזה" לשלטון גשמי על מליוני אדם).

שנים אחדות עבד בתפקידים צבוריים שונים : בחקר דעת-הקהל האנגלית-היהודית מטעם סניף הקונגרס היהודי העולמי, במדור הצרפתי והפולני של שרות השידור הבריטי, ואח"כ כסגן המזכיר לעניני חוץ ומזכיר הועדה לארץ-ישראל מטעם "ועד שליחי הקהילות", בבריטניה, ובתפקיד זו שימש איש-קשר בין פרופ' וייצמן ואישי ההנהגה הציונית העליונה ובין משרד ראש-הממשלה וינסטון צירצ'יל.

אחרי קום המדינה חזר לארץ, ומאז הוא מרצה ואחר-כר פרופסור-חבר להיסטוריה כללית חדשה באוניברסיטה העברית בירושלים, והוזמן כמה פעמים להרצות-אורח באוניברסיטאות קולומביה, הארווארד ופרינסטון שבארה''ב.

לפרסום מדעי עולמי הגיע בספרו "ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטאליטרית", שחלקו הראשון יצא באנגלית ב-1953 בלונדון ובניו-יורק בבת אחת, הגיע בלונדון למהדורה שניה, ותורגם לגרמנית, איטלקית, ספרדית, יאפאנית ועוד, ובעביית יצא ב-1955, והוא זכה בו בפיס-ישראל למדעי החברה ב-1956, וכן זכה בפרס רוקפלר ב-1960, והוא ממשיך בחיבור יתר חלקי הספר, בו מסביר הוא את התהליך ההיסטורי של הנסיון לשפר את מעמדם וחייהם של הבריות בדרך של כפייה לפי תיכנון מלמעלה, כפי שהדבר נעשה במה שנקרא "הגוש המזרחי".

יוסף גלברט

נולד במינכן (גרמניה) י"ח אדר ב' תרע''ו (23.3.1916).

לאביו שלמה ולאמו שרה לבית גלברט.

קיבל חינוך כללי.

עלה לארץ בתרצ"ג (1933).

עבד כפועל בנין בים המלח.

בשנת 1935 נתקבל למחלקת הנקיון בעת"א ושירת בה 19 שנה.

שירת בצבא הבריטי 1940-46 לפי הכרזת המוסדות הלאומיים. נלחם ביוון, כרתים, לביה, טריפולי ושווייץ ונפצע.

היה גפיר בשנת 1936.

היה פעיל במבבי אש משנת 1936.

היה חבר בהגנה אחראי בגוש דן בעיקר על התחבורה.

בשנת 1936 היה אחראי בהגנה בנטעים ובגוש בית חנן.

היה חבר במשטרה המתנדבת בת"א והיה הסגן במשטרה המתנדבת בגבעתיים.

לרגלי מחלה נאלץ לצאת מהארץ לכמה זמן.

בשנת 1939 נשא לאשה את מרים בת יונה אברמוביץ.

בניו : עמירם, גדעון.

חיים יעקב הכהן (פיינשטיין)

נולד בשנת ת''ר (1840).

לאביו יהודה דב.

בילדותו עלה לא"י עם אביו ושלשה אחים והתישבו בצפת.

בשנת תרכ"א (1861) יצא בשליחות צפת להודו וביקר בכלכותה ובבומבי.

בהיותו בבומבי נודע לו על החלירע שפרץ בירושלים, לשם כך ערך מיד מגבית מיוחדת לטובת הנפגעים, וגבה 1175 רפיות. את הסכום הזה המציא לידי החכם באשי דוד חזן בירושלים.

בשנת תרל"ג (1873) יצא שנית בשליחות, והפעם ביקר גם בתימן. בהיותו במקומות אלו ראה שהיהודים נוסעים לתומם במסילת הברזל ביום השבת. לשם כך הדפיס בשנת תרל"ד (1874) בכלכותא קונטרס קטן בשם "אמרי שבת" על "איסור הליכת מסילת הברזל בעגלות הקיטור בשבת".

בתימן לא הצליח לאסוף כסף, אבל פרסם בעתון "המגיד" כמה ידיעות על היהודים שם.

בשנת תרמ"ו (1886) יצא שוב בשליחות להודו, והדפיס בכלכולתא ספר קטן בשם "תורת אמך" (דברי מוסר). בתרמ"ז (1887) הגיע לקוג'ין. בהיותו שם התעוררה מחלוקת בין היהודים הלבנים והיהודים השחורים בקוצ'ין. הוא יצא לעזרת השחורים, שהלבנים

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3851). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3851