Volume 11

Page 3865

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משה אהרן ברוכוב

נולד בווילנה (ליטא) בשנת תרל"ז (1877).

לאביו שמואל שמעון ברוכוב.

קיבל חינוך מסורתי וכללי

היה חובב ציון נלהב ומסור.

היה מורה עברי בווילנה וביאקטרינוסלב ועבד במסירות להפצת הלשון העברית ותרבותה.

בימי מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בימי הגירוש האיום לעזרה לפליטים ביאקטרינוסלב והיה מחנך לילדים עזובים.

בימי מלחמת האזרחים ברוסיה ושלטונם של דניקין וורנגל יצא את רוסיה דרך סבסטופול בסכנות נפשות לחצות את הים השחור למרות האיסור החמור בסירת הדוגה "חורלינץ" והגיע לתורכיה יחד עם 500 פליטים. וכך ניצל מתליה ממש שזממו נגדו הליגיונרים הצ'כים בקרבת סיבסטופול.

בקושטא היה מורה בביה"ס כי''ח (האליאנס).

בשנת 1921 עזב את תורכיה ועלה לארץ (יחד עם דרויאנוב, וירושלימסקי ועוד).

היה מראשוני המתנחלים ורוכשי הקרקע בצפון תל-אביב.

נתקבל כפקיד בעירית תל-אביב.

נפטר בתל-אביב, ח' שבט תרצ"ב (16.1.1932) ונקבר בבית הקברות הישן.

לסקה ארלוזורוב

נולדה במחוז סובאלקי (ליטא-פולין).

לאביה ר' שלמה טובולובסקי (עורך דין וניטריון, בעל אחוזה גדולה ומפורסמת לשבח, שקד הרבה על חינוך בתו, והיא הביעה להשכלה יהודית וכללית רחבה.

ידעה שבע שפות על כוריין.

היתה פעילה באירגוני התנועה הציונית.

נישאה לשאול אולוזורוב ז"ל (מוסמך לרבנות, בעל השכלה רחבה בתרבות הרוסית והגרמנית, סוחר בעצים, ובתבואות, ממשפחת רבנים, חסידים ובני תורה ; בנו של רב הקהילה הנודע של רומני (אוקראינה) ר' אליעזר , מחבר הספר "הגהת אליעזר", בו כתב את שם המשפחה: "ארלאזאראוו").

תחת רושם המאורעות (הפרעות) בשנת 1905 עברה עם משפחתה לגור בעיירה סטאלופנן שבפרוסיה המזרחית, ליד הגבול הרוסי, ובעלה המשיך את מסחרו עם רוסיה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברו לברלין. בעלה, שנסע לרגל עסקיו לרוסיה בסוף שנת 1914 נשאר שם תקוע עד לאחר המהפכה. וביוני 1918 כשהתכונן לחזור למשפחתו חלה בלאנינגראד בחולירע ונפטר שם.

המשיכה לחנך את ילדיה בברלין. באמצעות הממשרד הארצישראלי הזמינה את ד"ר ישראל רייכרט ללמד את בנה עברית.

ביתה בברלין נעשה בית ועד לחוגי ציוני-א''י. רבים מבני הארץ היו מאורחי הבית והטביעו את חותמם עליו.

בשנת תרפ"ז 1927 הלכה בעקבות ילדיה ועלתה לארץ.

בארץ נעשה ביתה בתל-אביב שוב מרכז פגישה למשפחה הענפה ולחוב ידידים רחב.

היתה אצילה, רבת אהבה ואמונה. ראתה את הקשה באסונות : מותו של בנה הדגול חיים ז"ל. נשאה את אסונה בתבונת נבונים.

נפטרה בתל-אביב, י"א אייר תש"ז (1.5.1947). ונקברה בבית הקברות הישן בתל-אביב.

צאצאיה : ד"ר חיים ארלוזורוב ז"ל (ראה כרך ה' עמוד 2082), דורה אשת דוד רוזוליו ז"ל (ראה כרך ח', עמוד 3065), אלזה אשת מר שטיינברג.

מנחם מנדל אברמוביץ (הוכמן)

נולד בקישינוב (בסרביה) בשנת תקצ"ג (1833).

שם משפחתו היה הוכמן . בגיל 14 אנוס היה להימלט מן "החוטפים" ילדים למלכות רוסיה שבימים ההם. עבר את הגבול והגיע לעיר יאסי ברומניה.

כשנשא לאשה את אסתר לבית אברמוביץ קיבל את שם משפחתה.

ביאסי חי 36 שנה.

בשנת תרמ"ג (1883) עלה לארץ עם בני ביתו ר התישב בירושלים.

בשנת תרמ"ד (1884) עבר למושבה ראשון-לציון והיה מראשוניה והפך להיות חקלאי טוב.

חי לפי יכולת הכנסותיו. לא נזדקק להלואות מאחרים. היה נבון ובעל חוש מסחרי.

כרמיו היו מהיותר טובים. כל העבודות נעשו בעצם ידיו ובזמנם.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3865). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3865