זיסקינד (אלכסנדר) פינקלשטיין
נולד י"ד אייר תרס"ז (1907) בוונגרוב שבפולין.
לאביו נתן דב (סופר סת"ם, שמקצוע זה התקיים מדור לדור במשפחתו) ולאמו מלכה בת ישראל שמואל גולדברג. קיבל חינוך תורני ולמד מאביו את מלאכת אבות אבותיו, לכתוב ספרי-תורה, תפילין ומזוזות בתכלית הכשרות והיופי.
השתוקק לעלות לארץ, והואיל והאפשרות לכך נראתה לו אך ורק אם יעלה בתור חלוץ, הלך להכשרה והתאמן בעבודת-כפיים קשה.
וכשעלה לארץ ב-1932, הלך למלא את המשימה החלוצית שנטל על עצמו ועבד בפרדסים, בסלילת כבישים ובבנין. סוף-סוף ראה, שגם בארץ זקוקים יהודים לחפציקדושה כתובים על קלף, וחזר לעסוק במקצוע המסורתי של משפחתו.
ב-1934 נשא לאשה את פנינה בת יחיאל צבי גולדפארב, שהיה ראש הקהילה בוונגרוב, עיר הולדתו.
שיכלל את הידע המקצועי שלו לרמת אמנות והגיע למומחיות לזהות ולהכיר את כתבם של סופרי סת"ם שונים ולהבחין ביניהם. הוכר בתור יועץ ובר-סמכא מהימן למשרד הדתות בעניני חפצי-קדושה ותיקון ספריתורה שהובאו והגיעו במצבים שונים, ומוסדות ממשלתיים וציבוריים פונים אליו בדבר אספקת מוצרי סת"ם.
הענף הזה, שנחשב לפנים כענף-ייצור בטלני, מצא בו את גואלו, כי העמידו על בסיס מסחרי רציני, ועוד לפני קום המדינה התחיל לעסוק בהפצת חפצי קדושה, מכתבהיד שלו ושל סופרי סת"ם אחרים שהוא ערב לטיב ולכשרות של עבודתם, בארץ ובחו"ל, ומאז קום המדינה נעשה זה ענף-יצוא לא מבוטל, הנותן תעסוקה ופרנסה למאות משפחות.
נותן מזמנו גם לצרכי ציבור כיו"ר ועד בית-הכנסת "אור תורה" בתל-אביב, יו"ר קופת גמ"ח לזכר קדושי ונגרוב ועוסק גם באופן פרטי במעשי צדקה וחסד. צאצאיו : זמירה אשת דוד גאון (גרוס), משה, מלכה, צבי.
ד"ר יחיאל דויטשמיסטר
נולד באלול תרס"א (15.9.1900) בדרוהוביץ' שבמזרח גליציה (אז אוסטריה).
לאביו אליעזר (בעל מלאכה) ולאמו ברטה בת חיים זאב גלאסברג. נתחנך בחדר ובבית-ספר עברי. למד באוניברסיטת זאגרב והוסמך לד''ר לרפואה.
ב-1932 נשא לאשה את לאה בת גוטמן אשכנזי. פעל שנים רבות בתור רופא בז'ירז'אניוב שבפולין. פעולתו הציבורית התחילה בנעוריו בתור מדריך של הנוער העובד היהודי בדרוהוביץ'. המשיך בז'ירז'אניוב בתור יו"ר המגביות לקרנות הלאומיות, מנהל הפוליקליניקה של "טאז-אוזה", חבר מרכז מפ"ם בפולין, סגן יו"ר של "אורט" ומזכיר של "טאז" לשלזיה התחתית.
עלה לארץ ב-1949. ממשיך לפעול בתור רופא בתלאביב והנו חבר מרכז האיגוד המקצועי שליד הועד הפועל של ההסתדרות, חבר מועצת האיגוד הארצי של הרופאים, חבר הועד במחלקה לעובד האקדמאי, שופט בית הדין העליון של ההסתדרות, חבר ועד הספריה על שם י. ל. פרץ, חבר ועד ארגון יוצאי דרוהוביץ' ובוריסלאב. השתתף כציר בועידות קופת חולים ובועידת מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון.
כתב בעתון "זידוב" בזאגרב, בעתוני הרופאים במוסקבה ובשווייץ, ב"למרחב" וב"פאלקסבלאט" התל-אביבי.
בתו: אסיה אשת ד"ר אליעזר בר-נתן.
שמואל לרר
נולד ד' אלול תר"צ (28.8.1930) בירושלים לאביו ר' יוסף אריה לרר (דור רביעי בארץ מצד אביו ומצד אמו, הזן בבית-הכנסת "אגודת אחים" בירושלים, מצד אם-אביו דור שלישי או רביעי להאדמ"ור ר' משה דב אחיו של האדמו"ר ר' אהרן מקארלין, מחבר הספר "בית אהרן", ומצד אביו ממשיך בשושלת חזנית, כי אביו ר' אברהם לרר היה במשך 42 שנה חזן בביתהכנסת "אורנשטיין" בירושלים ובנו של ר' אהרן נתן