הרב יהודה אריה ליב דרמר
נולד בויז'ניץ (רומניה), י' סיון תרע"ה (23.5.1915).
לאביו אברהם יעקב דרמר (היה נכדו של הרה''צ ר' ליב'לה וויזניצר זצ"ל, המפורסם. מגזע בעל "זרע יצחק" ור' פאבילי זבריז'ער , והרב יצחק משה מאוברטון זצ"ל) ולאמו רעכיל בת ר' אברהם צבי סאכטער ז"ל.
קיבל חינוך מסורתי בבי"ס יסודי דתי ובישיבת ויז'ניץ (רומניה) וכן היה מתלמידיו של הרב בלנק (הרב בבאקוי) ותלמידו של הרה"ג המקובל הגדול בחכמת הקבלה, רבי משה לנדמן זצ"ל.
בשנת תרצ"ח (1938) נשא לאשה את אסתר בת יצחק אהרן הלוי גלברד. היה פעיל ביסוד בתי-ספר דתיים ופעולות חינוך בקרב הנוער.
היה רב אב בית-דין בעיר באקו (רומניה) ורבה הראשי של העיר.
היה פעיל ברומניה למען עלית היהדות לא"י ע"י שכנוע בקרב הציבור, ובהשתדלות במקומות המתאימים לקדום העליה.
בשנת 1949 עלה לארץ.
רב בשכונות רמת עמידר וברה יהושע (פרברי רמת-גן).
צאצאיו : לאה אשת יהונתן דוד לוינזון, יעקב משה, יצחק אהרן.
דוד שטרן
נולד בקוקרוב, פלך וואהלין (רוסיה) בשנת תרמ"ט (20.8.1889).
לאביו אפרים שטרן (ראה כרך ג', עמוד 1455) ולאמו ליבה בת גרשון שרמן מדימידובקה.
קיבל חינוך מסורתי ועברי.
היה פעיל בארגוני הנוער הציוני.
בט"ו בניסן תרס"ו (10.4.1906) עלה לארץ.
בהתחלה עבד כפועל חקלאי בכרם משפחת יוסף וינר ברחובות.
אח"כ עבד ברחובות וגם בשמירה יחד עם מאיררוטברג (ראה כרך ד', עמוד 1748) והמשורר דוד שמעוני שמעונוביץ (ראה כרך ב', עמוד 859) ועוד.
עם ייסוד אחוזת בית (תל-אביב, 1909), לחם לעבודה עברית בבנין, ונפצע בתגרה עם פועלי הבנין הערבים. עבד ביישור החולות בקבוצת החולות ("זמרניקעס") עם "פועלי המריצות" (עם יעקב יערי-פולסקין, שרגא פלוטל (פייבל פבל) ועוד.
באותה שנה עלתה אמו ואחיותיו: בתיה, חמדה ושולמית לארץ. התישבו בשכונת נוה-צדק והיתה בין מיסדי רחוב נחלת בנימין בתל-אביב.
המשיך לעבוד כפועל בבנינים עד שנת 1912.
בשנת 1912 נסע לנאגסי בצרפת ללמוד שם חקלאות.
תוך מלחמת העולם הראשונה חזר לארץ ועבד אצל בצלאל יפה במכון ההשקאה של הירקון.
בגירוש מיפו-תל-אביב בניסן תרע"ז (1917) ע"י השלטונות התורכים (למעלה מ-9000 יהודים) נשאר בין שומריה ועזר למשפחתו שיצאה בגירוש לגליל התחתון, עד תום המלחמה.
עם תום המלחמה עבד עם המשלחת הרפואית "הדסה" בשיפוץ בית-החולים רוטשילד ע"י הבארון ג'ימס דהרוטשילד.
בשנת 1918 היה מהיוזמים והמיסדים של "הלואה וחסכון" בתל-אביב.
היה חבר ועד הגיוס לגדוד העברי הראשון במלחמת העולם הראשונה בתל-אביב.
בשנת 1919 חזר לצרפת לסיים את חוק לימודיו בחקלאות וגמר בהצטיינות במדליה של כסף.
חזר לארץ ונתקבל לעבודה ע"י האגרונום עקיבא אטינגר , מנהל המחלקה להתישבות של ההנהלה הציונית.
בשנת 1926 נשא לאשה את שושנה בת העו"ד הלל מינקוביץ (אחרי נשואיה גמרה את לימודיה והוסמכה לעורכת-דין. נודעה כעובדת אחראית בין חבריה למקצוע. היתה חברה פעילה ב"הגנה". נפצעה בין הקרבנות הראשונים של מאורעות מלחמת השחרור בירושלים, בנסעה באוטובוס לתלפיות, שהותקף ממארב ליד בית הדפוס הממשלתי. הובאה לבית-החולים "שערי-צדק" (וואלאך) ונפטרה במוצאי שבת, כ"ב טבת תש"ח (4.1.1948).
בזיווג שני נשא לאשה בשנת 1949 את אריקה בהם.