נחמן אורנשטין
נולד בלנדו (פולין) בשנת תרמ"ג (8.1.1883).
לאביו ר' סנדר חיים אורנשטיין ולאמו מנצי. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.
נשא לאשה את רצי בת ר' גבריאל אידלסמן. היה עסקן המזרחי ופעיל במוסדות צדקה.
עסק במסחר.
בשנת 1935 עלה לארץ.
יסד קופת גמילות חסדים של המזרחי בנחלת גנים.
גבאי בית הכנסת "עץ חיים" בנחלת גנים.
היה פעיל בתנועת המזרחי.
נפטר ברמת-גן, כ"ד טבת תשי"ז (28.12.1956).
צאצאיו: חיים ז"ל (נהרג ע"י הנאצים), ישראל, חנה אשת משה נוימן, יצחק.
ר' משה פראנקו
לאביו ר' שלמה פראנקו (מנכבדי הקהילה היהודית בליוורנו). בין שירי ר' מלאכי הכהן, רבה של העיר ליוורנו שנתפרסמו ע"י ד"ר ש. ברנשטיין ("מזרח ומערב", ג' 258), נזכר שיר "לנשואי משה בן שלמה פראנקו עם רחל בת אברהם נוניס". כשבא ר' חיים ן' עטר (בעל "אור החיים") לליוורנו בחג השבועות תצ"ט (1739) והתכונן לארגן עליה גדולה לארץ-ישראל, הצטרף ר' משה לחבורתו. היה אחד מעוזריו הגדולים ופעל הרבה למען עליתו של ר' חיים ו' עטר לא"י. ביזמתו מינה הרב עטר גבאים שיגבו כסף למטרה הנ''ל, והוא היה אחד מהם.
בזכרונותיו על ימים אלו כותב: שביקש "להיות מאוכלי שולחנו" של הרב עטר וזכה "ללמוד עמו במשך שלושה חדשים". הוא נמנה בין שומעי לקחו הקבועים "ולהיות היו מתוקים לחיכי (דרשותיו) ורובם לא שמעתים ולא למדתים - כותב פראנקו - ראיתי לכותבם (רשמתי), כל לילה ולילה מה שאני שומע מפיו בעת הדרוש, כדי שלא אשכח דבריו".
בראש חדש אב תק''ב (1742) יצא יחד עם החבורה הנ"ל לעלות לא"י. הם הגיעו לירושלים ביום ט"ו אלול תק"ב (1742) והקימו מיד את ישיבת "כנסת ישראל". משה פראנקו היה אחד החכמים שלמדו בישיבה זו.
פרנקו רשם את דרשותיו של רבו הנ"ל. הספר נקרא בשם "פשטים ורמזים", שנשאר בכתב-יד. בראש הספר רשם דברים מלאי ענין על פרשת עלייתו של ר' חיים ן' עטר לא"י, ובסופו על "הזיארה" (הביקור) שערך בראשית בואו אליה. קטעים אלה נתפרסמו מחדש ע"י מאיר בניהו ("הד-המזרח", כרך ב', גליונות ד'-ז').
הרב מנחם חתוכה
נולד בעיר ראדע (תימן), י"ב אב תרמ"ז (1887).
לאביו עובדיה (למשפחת רבנים ותלמידי חכמים בתימן) ולאמו יונה בת צדוק גזאני. קיבל חינוך מסורתי בחדר ורכש השכלה של מורה הוראה בישראל והלכות דינים. בגיל 20 כבר הרביץ תורה ברבים והעמיד תלמידים רבים בעיר מולדתו. רבים מתלמידיו עלו לארץ. נשא לאשה את יונה בת יחיאל חתוכה. היה גם חזן בבית הכנסת של גולי ראדע, מנהל קופת גמ"ח ותמך בכל אדם שביקש עזרתו. מתימן עבר לעדן. שירת בעיר זו כמנהל חברה מסחרית ידועה והיה בא-כוחה. עבד גם כמנהל חשבונות.
בסוף שנת 1931 נשדד מטען מסחרי בדרך מעדן לתימן שמימן אותו, וכך ירד מנכסיו. המקרה הזה העציב אותו והחליט לעזוב את הגולה.
במרץ 1932 עלה לארץ עם בני משפחתו.
בארץ לא האיר לו המזל פנים ועסק בעבודות בנין שונות שהכבידו על מחלותיו שלקה בהן בחו"ל. התגורר תקופת מה בת"א ועבר לרמת-גן בשנת 1936.
עסק כמדריך דתי וחזן בית הכנסת בשכונה שגר בה ברמת-גן.
נפטר ברמת-גן, ט"ו תמוז תשי"ט (21.7.1959) והובא לקבורה בזכרון-מאיר ע"י בני-ברק.
בניו: עזרא, שמעון, זכריה, יעקב.