Volume 12

Page 4074

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1919 נישאה לבן-דודה אברהם טטנבום, שהגיע לארץ מאנגליה עם הגדוד העברי (ר' בכרך זה, בעמ' 4057).

בשנת 1922 עוזבת את עבודתה בתור מורה ועוברת עם בעלה לגור בירושלים, אחרי שבעלה נתקבל כפקיד במזכירות הראשית של ממשלת המנדט.

במשך 4 שנים היתה מזכירה של לשכת בנות-ברית "בת-ציון" והיתה חברת ההנהלה של ביה"ס למלאכה ע"ש רבקה סומך.

אחרי שעברה קורס לזמרה, נהייתה למורה לזמרה. בפרוץ מאורעות 1929, 1936 עזרה לנפגעי המאורעות. במלחמת העולם השניה אחרי שא"י היתה בסכנת פלישה גרמנית, נשלחה בתור אשת פקיד נתין בריטי עם שני בניה לדרום אפריקה יחד עם נשי הפקידים הבריטיים.

בעיר דרבן אירגנה קבוצות לומדי עברית, היתה פעילה בתנועות הנוער, אירגנה מקהלה ושירה בציבור בחגים, הופיעה עם המקהלה שלה ברדיו - בשפה העברית (בפעם הראשונה בתולדות דרום אפריקה).

המלחמה היתה אז בעיצומה, הפחד שמא לא יהיה קשר עם א''י, הביא אותה ללמוד מקצוע לשם קיום במקרה שלא תוכל לקבל תמיכה מבעלה. עברה קורס לעבודות יד ותעשיית צעצועים. רכשה מכונות וחומרים ופתחה בית חרושת קטן ובו 4 פועלות. בעזרת ידידים קשרה קשרי מסחר.

בשנת 1943 חזרה לארץ עם שני בניה אחרי שניתנה אפשרות למשפחות הפקידים הבריטים לחזור לארץ.

אחרי שבעלה נשלח לארצות הכיבוש בתפקידים שונים נסעה לאנגליה. שם נתמנתה ע"י הסוכנות היהודית לנהל את אחד ההוסטלים בלונדון, בו ריכזו ילדי פליטים ממחנות ההסגר באירופה שהעבירו לאנגליה. הילדים שלמדו לסבול חרפת רעב במחנות ההסגר סרבו להמשיך ולסבול, ולא התחשבו עם הצנע שהונהג באנגליה. משמעת לא ידעו ולא קיבלו. היו מרי נפש ומלאי געגועים למשפחותיהם שנספו, שהשאירו עליהם את רשמיהם... מלכה עניינה אנשים שיתמכו במוסד בכדי לתת לילדים אווירה ביתית ומשפחתית ולמלא מחסורם. הילדים קיבלו חינוך והכשרה חלוצית לעלייה לארץ.

בשנת 1955 אחרי שבעלה נפטר חזרה לארץ.

ממשיכה בעבודה ציבורית בויצ"ו ועוד.

בניה : טוביה ז"ל, רפאל אילון (ראה בכרך זה, בעמוד 4059), דניאל.

יעקב אפלבוים

נולד בקראקא (פולין), כ"ב ניסן תרס"ב (29.4.1902).

לאביו יוסף בן -ישראל (מחסידי טשורטוב נכדו של הרב שאול הכהן גרינפלד מלנצ'יץ בפולין, מחבר ספר "אשכול ענבים" על התורה. שם הספר הוא בראשי תיבות: אני שאול כהן ואיש לונצ'יץ, עתירתי נצח בל יבוזו...) ולאמו חיה גיטל בת יעקב פינקלשטיין.

קיבל חינוך מסורתי בחדרי-תורה ובבית המדרש, וכללי, באופן פרטי, בבי"ס יסודי ותיכון, הנהלת חשבונות - ונבחן באקדמיה למסחר בקראקא.

היה חבר ההנהלה של ספרית הקהילה היהודית "עזרא", חבר פעיל בתנועה הציונית, הופיע ברבים בתעמולה למען התנועה ומוסדותיה : קק"ל, קרן היסוד, בבחירות ל"סיים" הפולני ובכל עבודה ציבורית בעירו.

יסד בקראקא חברה מיוחדת במינה לנוער הדתי בשם "הסתדרות לתרבות והשכלה יבנה". נתנו שיעורים לתורה, תנ"ך, תלמוד, רמב"ם, עברית, הרצאות על נושאים מדעיים והיסטוריים ע"י אנשי שם (הפילוסוף ר' בן-ציון רפפורט, הסופר ש. מ. לזר ועוד. המרצה הקבוע לתנ"ך ותלמוד היה ר' זיידל כהנא.

בשנת 1935 עבר לגור בעיר פשבורסק ע"י ירוסלב. גם שם פעל בשטח החינוך, התרבות והציונות, עד גירוש פשבורסק בערב סוכות ת"ש.

בשנת 1935 נשא לאשה את רוזה אלקא בת ר' שמואל אדולף מפשבורסק.

בשנת 1946 אחרי השואה בקראקא פעל באירגון החיים הקהילתיים הרוחניים, התרבותיים והחברתיים בין רבבות הפליטים היהודים שזרמו לקראקא מרוסיה מבוהלים ומדוכאים, אחרי כל מה שעבר עליהם במלחמה, בנדודם ואחרי שנוכחו לדעת על אבדן בני משפחותיהם.

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4074). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4074