Volume 12

Page 4106

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במטעי הטבק באותו אזור. עבר אח"כ לעבודות חקלאות ביבנאל. עם תום 6 חדשי עבודה מאומצת חלה בקדחת והועבר לבית חולים בירושלים. רופאיו הציעו לו לצאת לחו''ל. אולם הוא ביכר להישאר בארץ ועבר לתל-אביב.

יסד קבוצת מובילי הזיפזיף מהירקון לכבישי תלאביב ולבניניה. היה מנותני עבודה לעולים החדשים שבאו במסגרת "העליה הרביעית" (1925-26).

את מלוא מרצו הקדיש בשנותיו הראשונות בארץ, להעברת בני משפחתו מהגולה לא"י. האם, האחים והאחיות, חיסלו שם את עסקיהם ורכושם ועלו לארץ.

בשנת 1926 עבר לבני-ברק והיה לאחד מראשוני מתיישביה. עוד בהיותו בוורשה קנה מחברת "בית ונחלה" שטח קרקע בבני-ברק. עבד שנים במחיצתו של הרב יצחק גרשטנקורן , מייסדה וראש מועצתה של בני-ברק וראה כרך ב', עמוד 935).

יחד עם גרשון לסקי ביצע כקבלן של הסוכנות היהודית לא''י את הקמת הרפתות הראשונות למתיישביה הראשונים של בני-ברק.

השתתף בהנהלת "הבנק לחקלאות ולתעשיה", אשר מטרתו היתה לעזור לביסוס מצבם הכלכלי של מתיישבי המקום. בעבודתו זו היה לעזר רב לאזרחיה הראשונים של בני-ברק.

בשנת 1930 עבר למסחר ולתעשיה ויסד את מפעלי "צמג" בע"מ. הביא את המכונות הראשונות לתעשיית חידוש הצמיגים בארץ. עסק גם בייבוא כללי, בעיקר מצ'כיה, לשם יצא פעמים מספר.

נחשב למומחה במקצועו והיה איש קשר בענפי הגומי והעור בין שלטונות המנדט לבין משרד המסחר הצ'כי.

לפי המלצתו קיבלו יהודים בארץ ויזות לצ'כיה הקומוניסטית לשם ריפוי.

ב-14.3.1944 קודש בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתל-אביב.

בשנת 1950 היה ממייסדי חברת "אשפרה", מפעל לצביעה ולאשפרה על בדים באזור.

צאצאיו: יצחק, נחמה אשת אריה מהולל (מזכיר לשכת המסחר והתעשיה בחיפה. מגולי קניה ואריתריאה).

הרב יצחק מאיר חרל"פ

נולד בראשון לציון, י"א תמוז תרצ"א (26.6.1931).

לאביו הרב חיים זבולון חרל"פ, רבה של ראשון לציון (ראה כרך ג', עמוד 1301) ולאמו רבקה בת הרב אברהם דב שקאלל.

ראש המשפחה שהגיע לא"י כשנת תר"י )1850( היה הגאון רבי יצחק זצו"קל חרל''פ , שהוא הסב של סבו הרב יעקב משה חרל"פ זצו"קל. המשפחה מתיחסת לדוד המלך.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות "אור-התלמוד" בת"א, פתח-תקוה, חברון ובית-זבול (ירושלים).

הוסמך לרבנות ע"י הרבנים: איסר זלמן מלצר (והוא בן 1/2 17 שנה), ע"י הרב הראשי וראשון לציון בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב אליהו ראם זצ"ל.

בשנת תשי''א (1951) נשא לאשה את מנוחה בת הרב יצחק אפשטיין.

שימש כרב בית הכנסת ומרצה שעורים לתורה בבית הכנסת "הפועל המזרחי" ובבית הכנסת "תחכמוני" בירושלים. כמו כן, נתן הרצאות תורניות בקבוצים הדתיים בארץ.

הקים ישיבת ערב לבני העדה הבוכרית בירושלים.

אושר לרב ביקנעם ע"י הרב הראשי הרצווג זצ"ל והרב הראשי ראשון-לציון נסים שליט"א.

נבחר לרב ביקנעם והסביבה, בכ"א טבת תשט"ז (5.1.1956) (בהיותו בן 1/2 24 שנה).

ביקנעם הקים בית כפר ממ"ד וגן ילדים ממ''ד ובן מועדון לנוער-דתי.

מרכז ארגון רבני עמק זבולון והסביבה.

מרצה קבוע בהשתלמויות מורים ובהשתלמויות לגננות מטעם מחלקת החינוך.

חבר וער ארגון רבני צפון הארץ.

כותב מאמרים ב"הצופה" ובחוברות תלמודיות מאמרים על בעיות השעה והמדינה.

בכתב יד (בקרוב ימסר לדפוס): ספר בהלכה, וכן ספר דרוש לבעיות השעה.

צאצאיו : יעקב משה, נעמי חיה, אליהו, יונה משה רנה.

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4106). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4106