Volume 12

Page 4111

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יחד עם חבריו הצליחו במאמציהם בשטח החינוך הממלכתי האחיד בישראל.

צאצאיו: ד"ר גבריאל (רופא). נתניה.

שלום כהן

נולד בזבלודובה (פולין), בפורים תרנ"א (1891). לאביו יואל ב"ר שלום כהן , ולאמו חיה שרה בת דוד אורלנסקי.

קיבל חינוך מסורתי בחדר פרטי. למד נגרות ומכניקה. בשנת 1920 נשא לאשה את בתיה בת אברהם

פבריקנט (נפטרה בפתח-תקוה, כ"ג בתמוז תשכ"א והובאה לקבורה בכפר סבא).

עסק בעירו במקצוע בנגרות ובבנינים.

גבאי ובעל תפלה בבית הכנסת הגדול בעירו.

בגמר מלחמת העולם הראשונה מנעו - הוא ואביו מהמון פרוע לפרוע פרעות ביהודי העיר זבלודובה ע''י קשריהם הטובים עם מפקד העיר.

בשנת 1933 עלה לארץ עם משפחתו.

המשיך כאן להקים בנינים ובעיקר - בעבודות נגרות.

פעיל בענינים דתיים. עזר רבות לעולים מביאליסטיק ומעירו.

צאצאיו : אברהם, דוד, מלכה אשת אברהם מקוב (מהנדס ממשלתי).

מנחם ורניקובסקי

נולד בסלונים, פלך גרודנה (פולין), ו' טבת תרכ"ב (1862).

לאביו אברהם יוסף ורניקובסקי (משפחה מיוחסת לר' שלמה דוכס).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. כבן 17 הוסמך לרבנות.

אחרי נשואיו השתקע בעיירה ז'טיל שבמחוז סלונים.

היה פעיל באגודת "בני-משה" מיסודה של אחד העם. לפי המכתבים שבעזבונו מתברר שהיה לו קשר מכתבים עם אחד העם, והיו חותמים במספר הסדורי של "בני משה". אחד העם במספר זל"א והוא במספר זל"ג. מאז עבר את דרך "חיבת ציון" והציונות המדינית עד שעלה לא"י משאת נפשו.

היה מגיד שעור בבית המדרש בז'טיל. בשבתות היה דורש במנין הציוני שבתלמוד תורה על הציוניות מתוך פרשת השבוע. תפיסתו העמוקה והנבונה והסברתו הנעימה היו שובים את לבות השומעים, ועש-. נפשות רבות לעליה לארץ.

בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ.

עזה היתה אמונתו בתחית עם ישראל. בעלית בל חלוץ מעירו ראה שביב אור להתגשמות חזון הגאולה.

למרום שמחתו הגיע כשבתו הראשונה עלתה לארץ. בירך בהתלהבות את ברכת "שהחיינו" שלו מתוך דמעות של שמחה.

בכאב היה מגנה את אלה המשתמשים בעבודה זולה ומתנכרים לפועל העברי בארץ.

בקשתו האחרונה אשר ביקש מבני משפחתו היתה - לחצוב לו קבר על יד קבר האחים של קדושי ת"א.

נפטר בתל-אביב, כ"ז אלול תר"ץ (20.9.1930).

צאצאיו: שמואל, הלנה חביבי, הדסה זקס, מרים זצרויביץ, פרידה טופלבנד, רחל סוקולובסקי, זהבה רקל

יעקב רז

נולד בהיראט (אפגניסטאן) בשנת תרע"ח (1918).

לאביו שמעון רז (בן למשפחה עניה).

בהיותו בגיל 4 נפטרה עליו אמו. בשנת 1928, בהיותו בגיל עשר עולה המשפחה ארצה-ישראל ומשתקעת בירושלים. כאן הוא מצטרף לבית"ר, ובה הוא מוצא את ייעודו. בתקופת מאורעות תרצ"ו (1936) הוא מצטרף לשורות אצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי). הערבים שדדו, ורצחו ללא מגיב עד שהארגון הצבאי הלאומי קם לנקום במרצחי ערב. פצצות תופת הוטלו בשווקים הערביים בערים המרכזיות בארץ, מאות מחללי האויב נפלו ואז טעמו הערבים את טעמה של הנקמה העברית. הוטל עליו התפקיד להניח פצצת תופת באחד המקומות המרכזיים של העיר העתיקה בירושלים, המאוכלסת בערבים. המוקש היה טמון בתוך סל ירקות והיא הונחה בשוק האבטיחים. לאחר שמילא את תפקידו והחל לחזור, הרגישו בו הערביים ודקרוהו בסכינים, נפצע קשה והובל לבית החולים כשלידו שומר שוטר מזויין. היה מוקף חוקרים מהבולשת אשר רצו לחקרו. הם לא נתנו ל.מנוחה, חקרוהו, שאלוהו, רצו לדעת, אך הוא לא פצה פה.

כששכב בבית החולים פצוע, באה אחותו לבקרו. אחרי הפצרות רבות הרשו לה להכנס אליו. אחותו. בראותה אותו - התעלפה. כשהתעוררה, הרגיע אותה ואמר לה : "אין דבר, תגידי לחברים שלא אגיד" ולא

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4111). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4111