Volume 13

Page 4231

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שמואל שיבק

נולד בעיר ליפנה בפולין, ביום ט"ו באייר תרמ"ט (1889).

לאביו יעקב (חוכר יערות וסוחר בתבואות) ולאמו מינדל.

חניך החדר ובית-המדרש.

בבחרותו החל לסחור כאביו בתבואות, ובהיותו בן 18 עמד בקשרי-מסחר עם סוחרי תבואות מחוץ לפולין.

חובב ציון נלהב מנעוריו. מהנוהרים אחרי ציוניותו המדינית של ד"ר הרצל.

שימש במשך שנים מורשה קרן הקיימת וקרן היסוד. מהתורמים והמתרימים לקרנות הציונות- מדי שנה היה נוסע אל הפריצים היהודים העשירים, בעלי אחוזות ויערות, שהיו רחוקים מהציונות, מחדיר בהם רעיון חיבת ציון ומתרימם בסכומי כסף ניכרים. אף הוא עצמו היה תורם סכומים גדולים לקרנות הציוניות.

מנעוריו הצטרף לאגודת "המכבי" ושימש במשך שנים בתפקיד סגן יו"ר "המכבי" בליפנה.

ממארגני פעולות הספורט, התזמורת וההופעות הלאומיות הפומביות בעיר, בתלבושת המלאה "תכלת לבן". בצעוד המכבים בעיר בתזמורתם, התפעלו מהצעידה בסדר ובמשמעת למופת.

נשא לאשה את טובה בת וואלף ליפקה (סוחר בתבואות מדובז'ין על נהר דרוונץ בפולין).

לאחר נשואיו הגביר את פעולתו הציונית והציבורית. רעיתו שהיתה ציונית וטובת לב עזרה על ידו. ביתם היה פתוח לרוחה לעסקנית הציונית בליפנה. השליחים הציונים שבאו לעיר ליפנה לנאום ולהרצות על נושאים ציוניים, התאכסנו בביתו, ואצלם נערכו מסיבות לכבוד האורחים החשובים וביניהם : יצחק גרינבוים, שהיה אז ציוני כללי וחבר הסיים הפולני.

בהיותו סוחר גדול בתבואות וסחר עם ארצות חוץ, והתבואות הגיעו אליו בקרונות הרכבת, ובהתפרסמו בעיר ביושרו ובהגינותו במסחר, נתמנה על ידי הממשלה הפולנית, כחבר ועדת השומא, שהעריכה את סוחרי התבואה היהודים במס הכנסה. בהשפעתו ובהמלצתו

האישית, העריכו פקידי השומא את הסוחרים היהודים בחסד.

בימי מלחמת העולם הראשונה, כשגבר המחסור במזון, היגרו יהודים מהערים הגדולות לעיירות, ואז נחלץ לפעולה אנושית, ובהיותו ניחן בלב טוב, חילק מהמזון שהיה במחסניו לנצרכים היהודים והפולניים, כגון: קמח, חיטה, פירות יבשים וכו'. בתקופה זו היו הוא ורעיתו מביאים בסתר מצרכי-מזון לבתי זקוקים שרעבו בצנעה ובימי החורף שלח אליהם עגלות טעוני עצים ופחמים להסקת התנורים. כן עזר לבעלי מלאכה עניים בעזרה קונסטרוקטיבית בכך שנתן להם ערבויות בבנק וסילק את ההלואות בעצמו, בידעו מראש שהם לא יוכלו לעמוד בתשלומים.

בשנת 1933 עלה בפעם הראשונה לארץ ישראל, והביא עמו את כספו; אך בגלל היותו ציוני נלהב, רצה להשתתף בגופו בבנין הארץ, ועבד זמן מסוים כפועל בנין. כיון שקשה היה אז להסתדר במסחר התבואה, קנה פרות והקים רפת. ההצלחה לא האירה לו פנים והוא הפסיד ברפת את כל כספו. באהבתו העזה לארץ לא התיאש, הוא חוזר לפולין וגובה את כל החובות מהפריצים, לוקח את אשתו ובתו היחידה וחוזר עמם לארץ. כאן הוא פותח בית מסחר לתבואות. שנים אחדות עבד קשה בבית מסחרו אך היה מרוצה שזכה לחיות עם משפחתו בארץ משאת נפשו, הפעם האירה לו ההצלחה פנים ועשה חיל במסחרו. בגלל יושרו נתרבו לקוחותיו שהירבו לתת בו אמון.

לאחר מות אשתו מכר את בית מסחרו, ועד היום הוא נוהג לתת מתן בסתר ולקיים מצות גמילות חסדים בכספו.

בתו: מירה אשת אריה שמחוני.

נכדותיו: יפה, דליה.

רחל עטיה

נולדה בירושלים ביום ח' ניסן תר"ס (7.4.1900). לאביה אשר דיאבילה (הוריו רשומים באנציקלופדיה

העברית. עסק במסחר, מאנוסי פורטוגל, שעלה לארץ ישראל ממרוקו), ולאמה רבקה בת הרב דוד בן שמעון

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4231). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4231