Volume 13

Page 4243

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שהובאו לתחנת ההצלה המסותרת שבשכונה, תמיד ראו את פאני נחפזת בדרכה, וידעו שהיא ממהרת להגיש עזרה לחולה עני.

כשיסדה אמה את "ארגון נשים לעבודה סוציאלית" ו"גמילות-החסד" שעל ידו בשכונת מונטיפיורי, היתה פאני מן הפעילות בהם. אף היא נאמה, היתה מכתתת רגליה לועד הקהילה ולעירית ת"א, להיות לפה לנזקקים לעזרה. בהיותה סובלת ממחלת לב אנושה והרופא אסר עליה כל התאמצות, לא שמה לב למצב בריאותה הרופף ונענתה תמיד לכל קריאה.

בשנת 1958 נסעה עם בעלה לבראזיל, להתראות עם אם-בעלה ובני ביתה, ולשוב לישראל משאת נפשה, ולא זכתה. נפטרה בנכר ממחלה ממארת ביום ט' טבת, תש"ך (9.1.1960).

רפאל הרשמן

נולד בשנת תרכ"ח (1868) בסקראשוב שבפולין.

לאביו זכריה (ממשפחת רבנים) ולאמו מילכה.

למד בחדר עד שבגיל 10 נתיתם מאביו, שהשאיר אחריו 7 יתומים קטנים ללא מפרנס, והיה הכרח למסור את רפאל לנגר-אומן ללימוד המקצוע, בו עבד אח"כ כל ימיו.

ב-1892 נשא לאשה את פרומה בת ישראל-מרדכי בטמן. (נפטרה בתל-אביב ב-1938).

עם הופעת הציונית בראשיתה ראה בה פתח-גאולה לעמו ולעצמו והצטרף אליה. ב-1910 נודע לו מהעתון היהודי, שהאגודה הציונית "אחוה" מבסראביה יוזמת לקנות ברפיח אחוזה בת 40 אלף דונם בשביל התנחלות 30 משפחות, ושלח מחסכונותיו דמי קדימה על חלקה אחת, ולפי מסורת המשפחה הצליח להניע אנשים ממכריו שיעשו כמוהו. ולפי התכנית היו

צריכים למסור את עיבוד הקרקע לאריסים, עד שתוכשר להתישבות הבעלים, ולעת עתה ימשיך כל אחד מהם בעיסוקו במקום מגוריו.

ב-1911 עלה לארץ עם כל משפחתו, כי "לעת עתה" יוכל לעסוק במקצועו גם בארץ, וכשתגיע שעת העליה להתנחלות יהיה בקירבת הנחלה ויוכל להיות מראשוני המתישבים. בעקב התנגדות השלטון התורכי שבארץ והשלטון הבריטי שבמצרים לא אושרה הקניה, מטעמים פוליטיים, ודמי-הקדימה של רפאל הרשמן הלכו לאיבוד, כמו שאר הכספים שהושקעו בעיסקה.

בינתים מצא לו כאן מחיה צנועה במלאכתו, ובמחיר כספו קנה לו בארץ זכות אזרח (ובמלחמת-העולם קיבל את הנתינות העותומנית, לבל יגורש כנתין-אויב( ולגדל בה דור של בנים ובנות, - ואת בנין הארץ שירת בעשיית מלאכתו ביושר ובנאמנות כל ימיו.

נפטר בתל-אביב, י"א שבט ת"ש (21.1.1940).

צאצאיו : שרה, שיינדל, ישראל-מרדכי (ראה כרך י"ב, עמוד 3077), צביה, זכריה (סופר, ראה כרך י"ב, עמוד 4037), דבורה, תנחום.

ישראל-צבי ויינברג

נולד ב' אדר תרפ"ח (פברואר 1928) באולנאו שבפולין.

לאביו צדוק בן יצחק מנחם ז"ל (מחסידי בית הרביים אייגר הלובליני, זה 30 שנה איש עסקים בטורונטו שבקנדה, פעיל בעניני הציונות והמזרחי, ובענינים יהודיים מקומיים וכלליים) ולאמו בלה בת יהודה-אריה קויפמן.

בילדותו יצא עם הוריו לקנדה, שם עבר את השלבים היסודי והתיכון בחינוך הכללי והיהודי (בישיבה קטנה) והמשיך בישיבה-אוניברסיטה בניו-יורק. היה חבר בני עקיבא והפועל המזרחי, ראש מחנה-קיץ של בני עקיבא וראש הכשרת חלוצים בקנדה.

ב-1949 נשא לאשה את גיטל בת הרבי מטאלנא ר' יוחנן טברסקי (דור חמישי ישיר לר' דודל מנאלנא, שנים רבות ניהל בית-מדרש ומרכז חסידי בניו-יורק ואח"כ במונטריאל, ומשנת תשט"ו ואילך בבית-הכרם שבירושלים).

באותה שנה עלה לארץ. היה 4 שנים חבר קיבוץ כפר-דרום, מנהל ישיבת בני עקיבא, מזכיר סגן שר הדתות, סגן מנהל המחלקה לרבנות במשרד הדתות, ובאחרונה סגן המנהל הכללי במשרד הדתות.

צאצאיו: רבקה, יצחק-מנחם, יהודה-אריה, שלמה זלמן, חוה.

מאיר זרף

נולד בשנת תרס"ה (19.6.1905) בריגה שבלטביה (אז רוסיה).

לאביו אריה ולאמו שרה בת אליהו צין , שניהם ממשפחות מכובדות ביהדות הרוסית.

מפני הכיבוש הגרמני היגרה המשפחה לריבינסק שברוסיה הפנימית, שם הצטרף בגיל 13 לתנועה ציונית חלוצית. האב ושני אחים הוצאו להורג על ידי הקומוניסטים בשנים 1918-19, וב-1920 חזר עם אמו לריגה וגמר את לימודיו בבית-הספר התיכון.

השתתף ביסוד ארגון בית"ר בריגה והיה מזכירו הראשון.

ב-1924 עלה לארץ בתור חלוץ.

הצטרף לקבוצת "מעבר" בפתח-תקוה ועבד כפועל חקלאי. המשיך בעבודה בבנין ובסלילת כבישים בתלאביב והיה מחלוצי הובלת "הזיפזיף" על גבי גמלים.

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4243). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4243