בשנת 1958 נשא לאשה את אלה לבית פרדס. בשנים 1941-46 שירת בחיל המהנדסים המלכותיים בצבא הבירטי בדרגת קפטן.
בשנים 1948-50 רב-סרן בחיל ההנדסה בצה"ל.
כל השנים חבר ההגנה.
בנותיו: רות, נעמי.
חיים מיכאל פורטנוב
נולד בברנוביץ (רוסיה הלבנה), (20.3.1889), בשנת תרמ"ט.
לאביו יעקב פורטנוב ולאמו אטל. קיבל חינוך מסורתי.
היה שען.
ממייסדי מוסדות ציוניים בברנוביץ עירו.
היה פעיל בתעמולה לקהק"ל, לקרן היסוד, לבית-הספר העברי "תרבות" ועוד.
בשנת 1913 נשא לאשה את אסתר בת יהושע רודלביץ. בשנת 1935 עלה לארץ.
מיוזמי ותורמי בניין בית-הכנסת ברמת-גן.
היה פעיל במפלגה הליברלית (מקודם: הציונים הכלליים).
עזר רבות לעולי ברנוביץ בהגיעם לארץ.
נפטר בבית החולים בילינסון (פתח-תקוה), כ"ז ניסן, תשכ"ג (21.4.1963), והובא לקבורה בקרית-שאול.
בתו: רחל אשת יצחק אוליצקי (מנהל ב"סולל בונה". ראה בכרך זה).
יעקב שולמירסקי
נולד במלבה (פולין), בשנת תר"ע (22.9.1910).
לאביו יצחק שולמירסקי ולאמו רחל לבית נתן. קיבל חינוך מסורתי בחדר, וכללי בבית-ספר תיכון בגיל צעיר היה פעיל באירגוני הנוער הציוני.
בשנת 1939 עלה לארץ.
עבד כפועל ואח"ב כמנהל עבודה.
בשנת 1942 נשא לאשה את רחל בת משה מן. היה עסקן בהסתדרות הציונים הכלליים.
השתתף במלחמת השחרור כחבר-ההגנה.
בחי"ם קיבל אות הצטיינות.
נפטר ברמת-גן, כ"א חשון, תשט"ז (6.11.1955), והובא לקבורה בקרית-שאול.
בתו: שרה.
ישעיהו (גרשון) כספי (סרברוביץ)
נולד בויסוקה-מזוביצק (פולין), ה' שבט, תרס"ג (5.2.1903).
לאביו משה חיים סרעבראוויץ ולאמו פרומה פייגה בת שמחה קפלן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. וכללי מאת מורים פרטיים.
משחר ילדותו נמשך לעבודה גופנית וביחוד לחקלאות ולעלייה לא"י. בימי השוק ובירידים היה תר אחרי סוסים, פרות ושאר בעלי חיים שהובאו לימי השוק למכירה. במלחמת העולם הראשונה כאשר היה מחסור במצרכי מזון, והוא אז נער, יזם לרכישת פרה לביתם, לשם הספקת חלב לבני המשפחה. טיפל בה באהבה ומסירות, היה החולב ומנקה את הפרה.
בהיותו בן 15 נכנס ל"החלוץ" ועבד במשקים חקלאיים בליטא ובגרמניה (בנידרגימל - שלזיה), יחד עם חברי קבוצת "המהפכה" (כיום חברי קבוצת "חפצי-בה").
בשנת 1919 עלה לארץ והתיישב במושבה חדרה. עבד בכל מיני עבודות קשות. חטב עצים ביער חדרה, היה רועה העדר של המושבה (בימי המאורעות כשהפועלים הערבים עזבו את המושבה) ועבד בחקלאות (1919-1921).
בשנת 1922 עבר עם קבוצתו "אחדות" למושבה כרכור. עבד במסירות בחקלאות והיה שומר המושבה עד שנת 1934. קשר קשרים עם ערביי הסביבה, טיפח אתם יחסים טובים ומנע גניבות ושוד בכרכור והסביבה. באותו זמן היה מגדל עגלות שהיו אח"כ לפרות מפורסמות בטיבן.
בשנת 1931 נשא לאשה את תחיה בת שלום זוסיא חיותמן, ילידת מטולה, שהתחנכה אצל הוריה במשק חקלאי בראש-פינה (ראה את הערך של אביה, בכרך ב', עמוד 663).