Volume 13

Page 4272

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1935 עלה להתיישבות לנקודה חדשה "כפר צור" ששמה שונה אח"כ ל"באר-גנים" (נוסדה ב-1933, ורוב המתיישבים לא מיהרו לעלות למקום) בתחום המושבה אבן-יהודה. ישב עם משפחתו - יחידי במקום זה 7 שנים ועיבד את משקו הקטן. בשנת 1936 בפרוץ המאורעות לבש מדי נוטר ולחם בגבורה יחידי עם פורעי הסביבה.

כעבור 7 שנים בראותו שבעלי החלקות לא ממהרים להתישבות עזב את "באר-גנים" והצטרף לקבוצת "משמר השרון" (בין כפר חיים וקיבוץ מעברות) והיה שם אחד הרפתנים המצטיינים.

בשנת 1947 התיישב במושב "גני-עם" בשרון היות ושאף לעבד משק בעצם ידיו וליהנות מהיצירה כולה. אם כי המשק לא היה מגוון לפי שאיפתו, הצליח לטפחו ועשהו למשק למופת. קיבל פרסים על גידולים מצטיינים

והיה גם מרפא בעצם ידיו בעלי חיים חולים במשק באחד המומחים למקצוע הוטרינרי.

היה חבר ההגנה מיום עלייתו לארץ. שירת כנוטר (1936-46).

חלה בלחץ דם גבוה והרופאים אסרו עליו את העבודה הפיסית ולא נכנע. כרע ונפל.

נפטר במושב "גני-עם" (ע"י ירקוני.), כ"א טבת, תשב"ג (17.1.1963), והובא לקבורה בקרית-שאול.

בנו: שאול.

אריה אריאלי (קליין)

נולד בקרקוב (פולין), י"ג תמוז, תרס"א (30.6.1901).

לאביו יוסף קליין (מחסידי פיסצנה בקרקוב) ולאמו פרל בת קלמן אברזון.

קיבל חינוך מסורתי והשכלה תיכונית.

נמנה עם מייסדי צעירי מזרחי והחלוץ המזרחי בקרקוב. חבר הנהלת התנועה בגליציה המערבית. היה יו"ר החלוץ המזרחי בעירו עד יום עלייתו לארץ.

ייצג את התנועה במוסדות שונים: קהק"ל, המשרד הא"י, עזרה לחלוץ ועוד.

בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ.

שימש כחבר המזכירות של הפועל המזרחי ברחובות.

בשנת תרצ"ו (1936), נתמנה למזכיר לשכת העבודה של המזרחי. לשכה זו נוסדה עם עלייתם של רבים מחבריה הקשישים של תנועת המזרחי, ונועדה לארגן את קליטתם ושיקומם בארץ.

בשנת תרצ"ו (1936) נשא לאשה את דבורה בת מרדכי אהרנוורט (מחשובי העיר זבורוב בפולניה).

בימי השואה הגדולה על יהדות התפוצות ובמיוחד על יהדות פולין, חש לעזרת שארית הפליטה בארגנם עזרה וסעד לפליטי החרב ברוסיה. מאז החלו לעלות לארץ פליטי השואה הפך ביתו למקור עזרה וכתובת לעולים רבים מבני קהילתו החרבה בגולה.

פעיל בהתאחדות עולי פולין וחבר הנהלתה ומזכירה.

סייע בהקמתו של ארגון יוצאי קרקוב בישראל, ומשמש לו מזכיר כבוד.

מזכיר כבוד של לשכת בני ברית "יעקב פרנד", חבר בלשכת "הלל" בת"א.

מזכיר וחבר ההנהלה של אירגון יוצאי קרקוב.

חבר הנהלת התאחדות עולי פולין.

מעובדיה הוותיקים באגף הקרקעות של הקרן הקיימת.

בספר "קרקוב" שהוצא לאור בעזרתו, כתב על תולדות תנועת המזרח והחלוץ המזרחי בקרקוב ובגליציה המערבית.

בניו : מרדכי, אמנון.

יוסף (יצחק) ריבלין

נולד בירושלים, ט"ז שבט, תרס"ו (11.2.1906).

לאביו ר' שלמה זלמן ריבלין (איש השירה הדתית, אבי החינוך לחזנות בארץ וחוקר תולדות הישוב - ראה כרך ד', עמוד 1743) ולאמו הדסה בת הרב ר' אליהו יוסף ריבלין מחברון (מהענף החב"די של "בית ריבלין'', מראשי חסידי חב"ד בארץ).

יוסף היה דור ששי לבית ריבלין בארץ - למן רבי הלל ריבלין משקלוב (תלמידו וקרובו של הגר"א מווילנא, שעלה לארץ בשנת תק"סט (1809) בראש עליית תלמידי הגר"א, ממייסדיו ומנהיגיו של היישוב האשכנזי הפרושי (ראה כרך א', עמוד 496) דרך צאצאיו רביהפעלים בהנהגת היישוב ובפיתוחו, (ראה כרכים ב', עמוד 757, וכרך א', עמוד 492) ועל-ידי אמהות בדורות הקוד

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4272). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4272