Volume 13

Page 4309

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שנים אחדות עמד בראש הועד הכללי לעדת יהודי פרס, היה חבר בועד העיר, בועד עדת הספרדים בירושלים.

היה ציר אספת הנבחרים הראשונה ליהודי א"י וחבר הועד הלאומי בירושלים.

15 שנה היה מדריך את תלמידי בית המדרש למורים

מזרחי בירושלים. מנהלו המנוח אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל (ראה כרך ג', עמוד 1275) במכתבו אליו מיום ב' תמוז הרצ"ה (1935) מרים את פעולותיו על נס: "אני רואה צורך להביע תודה לאדוני בעד מסירותו לעבודת שעורי הוראה והדרכה, מיום שקיים בית מדרשנו ועד היום. כבודו חינך את המורים במקצוע הכי חשוב בהוראה, ופעולתו ניכרת לברכה בכל בתי הספר בעבודת כל המורים תלמידינו".

פרסם מאמרים: "החינוך בין יהודי פרס" (ב"התור"), "פורים בפרס" (ב"ציון", שנה א', גליון ג', ל"ג בעומר)

"בפרס" (כנ''ל, שנה א', גליון ד'), "תשעה באב בפרס" (שם), "פורים בפרס" (ב"ההד"), "עלית חיים אלעזד לארץ ישראל" (שם), "תלמוד התורה של הספרדים וישיבת תפארת" (ירושלים, כנ"ל).

חיבוריו: "יהודי פרס" (תשי"ט, בהוצאת "דביר לעם"), "חיי אבי מולא חיים אלעזר" (ה' פרקים, נדפס ב"רשומות", הוצאת "דביר", תש"ו), "רשימה היסטורית על יהודי פרס מעלית כורש עד ימינו", "משוררים שקמו מבין יהודי פרס עם תרגום מלקוטים משירתם". תרגום הספר "גולסתאן" של המשורר הפרסי סעדי . תרגום כתבי נהוראי מזרחי (אחיו ז"ל) מגרמנית, המכילים מחזות, ספורים, מאמרי בקורת ומחקרים.

כתב-יד: "יהודי פרס במאה הי"ז והי"ח", על פי הפואימה של באבאי בן לוטף ןבאבאי בן פרחד, לפי מאמרו הצרפתי של פרופ' בנימין זאב בכר.

פעמים נרשם בספר הזהב של הקהק"ל : ע''י מורי ת"ת הספרדים בירושלים העתיקה (תמוז תש"ה), וע"י מתפללי בית הכנסת בית הכרם (שבט תשכ''א).

כיום, נמצא בפנסיה.

יו"ר ועד בית הכרם ויו"ר ועדת בית הכנסת בבית הכרם בירושלים.

צאצאיו: אלעזר מזרחי, נהוראי אלעזרי (מזרחי), עליזה אשת ד"ר גרשון ליברך.

גרשון פליישר

נולד בסרעט, בוקובינה (אוסטריה. כיום רוסיה

רומניה) בשנת תרנ''ג (1893).

לאביו אלכסנדר (זיסי) פליישר ולאמו פייגה בת רחל לאה קצר.

קיבל חינוך מסורתי, למד בבי"ס ממשלתי, גמנסיה.

היה חבר הנוער של "פועלי ציון.

בשנת תרע"א (1911) עלה לארץ.

עבד זמן מה ביקב, עבר לרחובות ונתמנה כשומר תחת הנהלתו של מנדל פורטוגלי . עסק בשמירה בחבר "השומר" (עד 1920) בראשון-לציון ובגליל.

אחרי מקרי הרצח של משה ברסקי ע"י דגניה (22.11.1913) ויוסף זלצמן ע"י כנרת (24.11.1913) ויעקב פלדמן (חבר "השומר") מסג'רה ע"י ערביי לוביה (8.12.1913) הוחלט ב"השומר" שיש לנקוט כדי לחדש את כבוד השומר העברי, שירד במקצת משום פיזור חבריו בשומרון וביהודה. הוחלט להקים "קבוצת רועים" שתאחד במעשיה את כיבוש המרעה עם ההגנה על המרחב. לשם זה נבחרו בפסח תרע"ד (אפריל 1914) באסיפה הכללית השנתית של "השומר" בתל-עדשים, ארבעה צעירים שילמדו את תורת המרעה ממקור ראשון, מהרועים הערבים. ורק לאחר מכן להציע את שירותם לאיכרים הערביים, בהופיעם לפניהם, כ"רועים ותיקים לאיכרים העבריים, בהופיעם לפניהם, כ"רועים ותיקים ומנוסים''.

הארבעה היו: גרשון פליישר הנ"ל, צבי בקר, דוד צלביץ ואריה אברמזון . וכך הוקמה אז קבוצת "הרועה'' שפליישר היה מיוזמיו.

פליישר ואברמסון יצאו ללמוד ב"ערב תורכמן", כל אחד לחוד.

אחרי ש"למדו את התורה'', קבלו את עדר הבקר של חישוב החקלאי "בית-וגן" בגליל התחתון (בתחום "יבנאל", 11 קילומטר בכביש כפר תבור-כנרת).

בינתים פרצה מלחמת העולם הראשונה (1914).

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4309). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4309