Volume 13

Page 4310

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גויס לעבודה בצבא (סוכרה) בסיני. כעבור זמן הצליח לברוח משם,

בראשית 1915 עבר עם כמה מחבריו "בקבוצת הרועים" להתישבות במתולה. ובאותו זמן עברה קבוצת חברים מ"השומר" להתישבות בתל-חי.

כעבור זמן התפלגה הקבוצה והוא חזר לכנרת כרועה.

בכנרת (המושבה) היה ממונה על מחסן הנשק. כשהצבא התורכי חיפש אחרי יוסף לישנסקי (איש "נילי") ערכו חיפוש גם בכנרת. נאסר והוכה - שיגלה את מחסן הנשק. חבריו העבירו רובה אחד בשדה ליד עץ, ורובה זה מסר בכדי להיפטר מהחיפושים והמכות.

בראותו ששמו בין אלה שהצבא התורכי מחפש כחבריו של לישנסקי , החליט להתגייס כנתין אוסטרי לצבא (בכדי להיפטר מהרדיפות) האוסטרי שע"י הצבא התורכי. עבר לבירות שבלבנון ופנה לקונסול האוסטרי וזה העבירו לחלב שבסוריה. שם נאסר, היות ושמו היה בין החשודים ברשימת חברי לישנסקי . הובל לדמשק ונאסר בבית הסוהר חאן-אל באשי. שם מצא חברים מ"השומר" שמסרו לו, שבמאסר זה, אין מכים... מדמשק הועבר לקושטא, בדרך הצליח לברוח עם כמה מחבריו והגיע לבירות. משם בסירה לצידון, ומצידון הגיע לחיפה (1918 ו-1917) ומצא בארץ את הכובש הבריטי. התגייס לגדוד העברי 40 רויאל פיציליערס, בספרנד (צריפין).

יום אחד הופיע בגדוד שמואל'יק הפטר וביקש לכנס פגישה דחופה של חברי "השומר" הנמנים עם הפלוגה. בין המשתתפים היו: אליעזר קרול, יוסף חריט, יעקב אברמזון, שמעון דרוקר ופליישר הנ''ל. מטרתו היתה להסביר את מצב הבטחון המתוח בארץ. וביקש מהם להתחיל מיד בריכוז נשק כדי לצמד בו את הישובים. במושבה באר-יעקב סדרו חדר מיוחד לריכוז הנשק ש"יוציאו" מסרפנד, שם חנה אז הגדוד העברי. על החדר שמרה החברה צפורה דרוקר , וכשהגדוד עבר לחיפה

השתמשו לשם כך בדירתה של החברה חיה קרול (אשת אליעזר קרול) , שהתגוררה אז בחיפה. כל פעם שהצטבר מלאי ניכר של רובים וכדורים היו טוענים אותם בעגלות ומעבירים ל"תל-עדשים", ששימשה אז תחנת ריכוז. משם סופק הנשק לישובים שונים לפי תכנית ערוכה מראש.

לימים הועברו מרפיח לצריפין (סרפנד), מיד התקשרו בתל-אביב עם חברם ישראל ומניה שוחט (ראש "השומר''), שהם כיוונו את פעולת הרכש והעברתו למקומות ייעודו.

אחרי ששוחרר מהגדוד העברי עבר למושב "שרונה" בגליל התחתון כרועה צאן ובקר.

באפריל 1921 הזמין אותו ישראל שוחט לת''א לשם סידור תעודתו, לשם נסיעה לוינה (אוסטריה) לשם רכישת נשק בשביל צרכי ההגנה בארץ. שוחט מסר לידו 18 לירות מצריות (מיום הכיבוש עד 1927 השתמשו בא"י בכסף מצרי. מ-1927 הופיעו מטבעות וכסף מנדטורי), סכום שבקושי היה בו כדי הוצאות הדרך לוינה. שוחט פקד עליו (כחבר "השומר") לצאת תיכף לדרך. קנה כרטיס אניה לטריעאסט והצטייד במזונות שהספיקו לו לכל ימי ההפלגה בים. מטריעסט נסע לוינה כשבכיסו לא נותרה אלא מחצית הלירה בלבד. בהגיעו לוינה היתה ראשית דרכו למשרד הא''י. הראשון שהקביל את פניו היה נטע הרפז. אחרי שהרפז שמע ממנו את מטרת נסיעתו ומצב "קופתו" נתן לו 5 לירות סטרלינג שהפקיד אצלו אפרים בלוך-בלומנפלד לרכישת נשק. ממשרד זה הלך למשרד הברית העולמית של "פועלי-ציון", שם מצא את החברים ברל לוקר ושלמה קפלנסקי, זאר, אהרנרייך ועוד. הוזמן להרצות על המצב בא"י, אחרי שבימים ההם הסתננו ידיעות על אי-שקט הגובר בארץ.

למחרת הרצה לפני חברי משרד הברית על מצב הבטחון בארץ ועל בעיות ההגנה. הרחיב את הדיבור על התכניות לרכישת נשק בחוץ-לארץ, והדגיש, שאין ההצלחה מובטחת אלא בעזרתם הנאמנה של כל חלקי התנועה בחוץ-לארץ. חברי משרד הברית חייבו את התכנית בכללה והבטיחו לעמוד לימינו ככל אשר יוכלו. בו במקום הוחלט על יצירת קרן למימון קניות נשק. החבר זאר, שעמד לצאת לבלגיה, הבטיח לפעול שם למען הקרן. גם אהרנרייך , שהתכונן לצאת לצרפת, הבטיח להפעיל את החוגים של התנועה למען קרן הנשק. למחרת הפנה אותו החבר שלמה קפלנסקי לאחד מעשירי וינה לשם קבלת תרומה ראשונה לקרן. וזה תרם 40 ליש"ט, ממקור זה, רכש מעט נשק והעבירו על ידי קבוצת חלוצים שעלו לארץ. באותו זמן התקשר עם שמואליק הפטר, שעשה אז בשליחות "החלוץ" בפולין, ותבע ממנו גיוס עזרה כספית למימון פעולתו, וזה הבטיח להעביר מיליון מרקים פולניים. באותם הימים נזדמן לוינה הח' יעקב פרוז'נסקי בדרכו מאמריקה, העתיר עליו, שיסע לרומניה לשם גיוס אמצעים להגנה. תוך זמן קצר נתקבלו כספים מלונדון מאת שלמה קפלנסקי , מבלגיה ומצרפת, באמצעות זאר ואהרנרייך. משלוחי הנשק הועברו על פי כתובות שונות והגיעו ל"הגנה". מבחינה טכנית סודרו רוב העברות הנשק בתוך מזוודות גדולות עם תחתיות-כפולות, שבתוכן הוסתר הנשק. עם ריבוי המשלוחים אירגן יחד עם רבקה

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4310). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4310