Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 13

Page 4311

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הוז (אחות משה שרת . ראה כרך ג', עמוד 1350). את המשלוח הגדול שהכיל 100 יחידות נשק העבירו בתוך 20 מקררים. במשך הזמן קבלו ממניה שוחט שנמצאה בשליחות ההסתדרות בארצות הברית סכום של 4000 דולר. בסכום זה רכשו מטען חשוב של נשק.

משלוח הנשק באריזה בתוך הכתרות לפי המען של הח' יהודה וולפסון בתל-יוסף, ותעודת המשלוח למשרד המכס נשלחה על שמו של יצחק רוזנברג בחיפה. מטען הכוורת הגיע בשלום לרציף חיפה, אולם כאן אירע, שכוורת אחת נתפרקה מחמת כובד המטען שהוסתר בה. הכדורים התפזרו על פני הרציף ועוררו מיד את תשומת לבה של משטרת הנמל. כל המשלוח עוקל על ידי השלטונות הבריטים. לפי הצעתו של הח' משה ז'לודין שהגיע לוינה, הוחלט למסור לדודו שגר סמוך לביאליסטוק, להסתיר את הנשק והכדורים באבני-ריחים שדודו מייצר. ההצעה נתקבלה ואבני הריחיים נוצקו מחומר מיוחד ובתוכו הותקן חלל ריק ששימש מקום סתר לנשק. הריחיים נשלחו כסחורת-מעבר לנמל בירות (לבנון), כשמקום ייעודה הוא כפר גלעדי. המשלוח הגיע לתעודתו ללא תקלה. וכך המשיך בפעולתו בהצלחה.

בעקב כשלונם במשלוח הכוורות לחיפה - שנתפסו, נתבקשה המשטרה הוינאית מטעם השלטונות הבריטים בא"י לעקוב אחר קבוצת הישראליים, המספקת נשק אוסטרי להגנה. אליהו גולומב לוי אשכול (אז - שקולניק) ופליישר ועוד כמה חברים נאסרו. בחקירה טען פליישר לזכותו, כי הוא סוחר פשוט ואינו עוסק אלא במקח וממכר. אחרי ישיבה במאסר של כמה שבועות - שוחררו כולם מהמאסר, בתנאי שיעזבו את אוסטריה.

אחרי הכשלון באוסטריה העתיקו את מרכז הפעולה לקושטא ולברלין. פליישר הגיע לקושטא בעיצומה של מלחמת תורכיה-יוון. בני בריתה של תורכיה סיפקו לה ציוד צבאי לרוב וניתנה לפליישר וחבריו הזדמנות בלתי-שכיחה לרכוש נשק בכמויות גדולות. לפי כתובת שקיבל מישראל שוחט, נזדמן עם סוחר תורכי ותיק ששמו אברהמוב , שעזר לפליישר בקניית הנשק. באותם הימים הכיר פליישר בקושטא את החברים מקבוצת "משמר הוולגה", ששהו שם בדרכם לארץ. באמצעותם העביר קופת ברזל, שבה הוסתר משלוח אקדוחים מכל הסוגים. כן הצליח עם חבריו להתקשר עם ספנים תורכיים, שהסכימו להעביר בסירותיהם משלוח של רובים ומכונות יריה אל חופי א"י.

נקרא במפתיע לברלין. משה ז'לודין שהגיע לקושטא, גילה לו את פשר ההזמנה הדחופה לדבריו, נועדה בברלין התייעצות של כל "הגדולים" לדיון בדבר האורגניזציה של המוסד לקניית נשק. כשהגיע לברלין נכנס לפנסיון "דיק", המקום שנועד להתיעצות, שם מצא את דוד בן גוריון, ברל כצנלסון ואליהו גולומב . מלבדם השתתפו באותה התיעצות - ישראל שוחט ופליישר . כאמור, היה נושא הבירור ענין הריאורגניזציה בפעולת רכש הנשק. אולם למעשה נתכוונו מנהיגי ההסתדרות להרחיק מהפעולה אחדים מהחברים ולהחליפם ב"נאמנים" יותר לקו הרשמי. לזה התנגד ופרש מהפעולה. בשלהי 1923 חזר לארץ והחליט להתמסר לגידול צאן.

בהיותו בגרמניה, עבר קורס לגידול צאן באופן תיאורטי באוניברסיטה בהאלה.

יסד שם קבוצת רועים שלמדו אצל אכרים לגידול צאן. בשנת 1925 נשא לאשה את רחל בת חיים בורשטיין. בשובו לארץ סידר קבוצות רועים עברים בגדוד העבודה שעל שם יוסף טרומפלדור . השיג הלואה וגם סכום כסף מהסוכנות היהודית וקנו עדר צאן ורעו באדמת כברה.

אחרי ויכוחים עם "כפר-גלעדי" עזב את "גדוד העבודה" ועבר לנהלל, שם קיבל עם חבריו את המרעה, ואחר-כר עבר עם העדר לשייר-אבריך וסידר קבוצת רועים. אלכסנדר זייד ומשפחתו הצטרפו אליהם, והחלו להפוך את המקום למשק של גידול צאן ובקר. וכן הקימו במקום פנסיון - להבראת בקר מהמשקים.

אחרי שהסוכנות היהודית לא נענתה לעזור להם להתבסס להתישבות, עזבו רוב החברים בעלי המשפחות את המקום. הוא נשאר. אלכסנדר זייד ששמר על היערות נשאר עם בני משפחתו. פליישר הזמין כמה מחברי "חברת טרסק" לבוא להתישבות במקום. משה זמירי, מחט, נודלמן, רסין ועוד נשמעו לקריאתו, אבל לא האריכו זמן במקום, ואז עזב הוא את המקום (1929) ועבר לחיפה.

אחרי מאורעות תרפ''ט (1929) נהרסה המושבה בארטוביה והוזמן להתישב במקום שנחרב. ומאז הוא בעל משק במקום. שימש כמפקד ההגנה במקום ופעיל בענייני הציבור במקום.

צאצאיו: רות אשת בצלאל (צאליק) אופיר (סגן אלוף בצבא הקבע), צפורה, נחמה אשת חנן חסיד (מושב "נירבנים") אנוטה אשת יעקב הירש (במושב לכיש), אריה פליישר (בצה"ל).

מרדכי צבי זפרן

נולד בעיירה קלבריה, פלך סובלק, בחשון תר"ל (1871).

לאביו גרשון (מליטא, נין ונכד לר' ליבל שפירא מקובנה. אחד מגאוני ליטא המובהקים) ולאמו מרים בת ליבלה קובנר (דודו היה ר' רפאל שפירא מולוז'ין).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש. היה בעל כשרון ובעל שקידה בלימודי שפות שונות ומדע. ידע עברית, אידיש ורוסית ליטאית על בורין. רוב הידיעות הכלליות למד מעצמו, בלי עזרה כל שהיא.

בשנת תר"ן (1890) עלה עם אמו לארץ (אמו עזבה את בעלה בבית, היות ולא יכלה להפרד מהבן שהיה מפונק מאד).

חצי שנה גרו בירושלים ועברו לנס ציונה בה עבד בתור פועל בחקלאות אשר אהב עד יומו האחרון. ביום עבד ובלילה השתלם בלימודים. כשנודע לאליהו ספיר (ראה, כרך ב', עמוד 827) שהיה אז מורה בפ"ת על עליתו של זפרן, הזמינו בתור מורה לביה"ס בפתחתקוה, ומאז, במשך 42 שנה היה מורה. עבודת ההוראה

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4311). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4311