Volume 14

Page 4425

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הערכים האישיים

הלל (זלמן) דן

נולד ג' אייר תר"ס (1900) בעיירה הליטאית אולקיניקי, פלך וילנא (רוסיה הלבנה).

לאביו שרגא דן (סוחר בר-אוריין, חסיד בסתר בקהילה המתנגדית) ולאמו יהודית . (גידלה שבעת ילדיה תוך ניהול משק ביתה וחנות המכולת, כשהאב נעדר מהבית לעתים תכופות לרגל נסיעות ממושכות בעניני עסקיו).

למד בחדר ואח"כ בישיבה בווילנא ונחשב ל"עילוי". אך בעודו נער נמשך לקריאת ספרות עברית לאומית-חילונית, מצא לו חברים לדיבור עברי, למורת-רוחו של דור המבוגרים, וביזמתו התאגדו נערים בעיירה לאגודת "התחיה" בשביל טיפוח הדיבור העברי בפי הנוער ובאמצעים דלים יסדו ביתספר ללימוד עברית בעברית.

במלחמת-העולם הראשונה נתחשל בגיל 17-16 לעמידה בקשיי מלחמת הקיום. השלטון הצבאי של חיל הכיבוש הגרמני החרים תבואות והנהיג קיצוב חמור במזון והגבלות בהובלתו. הנער היה נושא על כתפיו 3 פעמים בשבוע לווילנא, מהלך למעלה מ-50 ק"מ, שק מלא תבואה, בסכנה להיתפס בידי החיילים, ומביא תמורתה שק מלא מיצרכים למכירה לאכרים בתבואה - ובכך לעזור לקיום המשפחה.

כן נרתם לפעולה בייסוד סניף מקומי של "צעיריציון", שבמשך הזמן התפתח לסניף אזורי, נבחר ליו''ר הסניף ושקד על ביסוסה של ספריה עברית. ומשנפלו חומות המהפכה הרוסית חולל תהפוכות ותמורותשלטון באזור, השתלב עם חבריו ב"מהפכה" היהודית: עליה חלוצית לארץ-ישראל; בעיירה רגנו עליו, שהוא נשאר בבית ושולח אחרים לארץ, בלא

לדעת שרק לבקשת ראשי התנועה שבווילנא נעתר להישאר עד שיוכשרו חברים אחרים להמשכת הפעולה. גם אביו ניסה לעכבו עד שיתברר מנסיונם של חלוצים, כיצד מסתדרים בארץ. אך עיכוב זה לא בא בחשבון.

1920 עלה לארז עם קבוצת חברים והועמד בפני הבעיה הראשונית של החלה העולה: עבודה ולחם; משאת נפשו של כל חלוץ היתה להתנחל על הקרקע, אבל הקרקע והאמצעים שברשות ועד הצירים-ההנהלה הציונית לא הספיקו אלא לחלק קטן של ותיקי הפועלים החקלאים אנשי העליה השניה, ואילו לחלוצי העליה השלישית (זו שלאחר מלחמת-העולם) לא נמצאה עבודה חקלאית אפילו בתור פועלים שכירים. במאמצים רבים הצליחו ראשי שתי מפלגות הפועלים ("הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה") לכונן

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4425). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4425