עם רשימה של 28.500 יהודים תושבי רוסיה שיש להוציאם ולהעבירה לארצות הברית. ניהל משאומתן עם דיניקין וקולצ'אק באוקראינה לשם קבלת רשיונות ליציאתם של הפליטים היהודים מרוסיה. לשם זה פתח משרד בקישינוב בהנהלתו של אינג' בייגלמן לשם ארגון נסיעתם. 16 פקידים ממשרד "נ. ברוק ובנו" נסעו ברכבות ללוות את הנוסעים לנמלי המבורג, אנטוורפן, הובר, שרבורג וליברפול, ומשם הפליגו לארצות הברית.
בשנת 1923 נשא לאשה את אריסטיה בת מקס גאסטר. בשנת 1943 עלה לארץ.
במלחמת העצמאות הגיש עזרה למשרד הבטחון.
שותף בפירמה Senior Isramid Company.
אח במיסדר בני-ברית.
צאצאיו: אדריאן, לאה אשת פאול לינטון.
חנוך זינדל גולדצוייג
נולד בצפת בחדש אייר תרל"ו (1876).
לאביו אלישע צבי גולדצווייג ולאמו בלהה (עלו לארץ מקוסוב).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות בצפת.
למד מעולים יהודים מגרמניה עבודות נגרות רהיטים. עבד זמן רב אתם במקצוע זה.
בשנת 1896 כשנוסדה ע"י הבארון רוטשילד המושבה מתולה. היה בין מתישביה הראשונים וקיבל עליו מידי האדמיניסטרטור חיים קלוורסקי בנית הגגות ושאר עבודות נגרות של המושבה. כן אירגן את השמירה על המושבה. ניהל הגנת מתולה בשנים לפני מלחמת העולם הראשונה וניהל קרבות נגד המתוולים.
את חומרי הבנין היה מביא מצידון על גמלים. לא פעם התנפלו שודדים שהתקיפו את השיירה ולא הצליחו להתגבר עליו.
נשא לאשה את רייזל בת מוטל (מרדכי).
יסד מושב זקנים בצפת בתרומות שאסף בין יהודי ארה"ב.
בשנת 1912 נשלח כמשולח "למען ארץ ישראל" לארצות הברית. ב-1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה ונשאר שם 10 שנים.
בשנת 1921 עברה רעיתו (והוא בארצות הברית) עם ילדיה להתישבות ביסוד המעלה. שם התישבה גיסתה ומשפחתה - משפחת ליקרמן . סבלו מלריות לרוב. באותה שנה פרצו המאורעות בארץ. המושבה סבלה אבדות בהן, בנם יעקב ששוחרר משירות בגדוד העברי.
בשנת 1922 חזר לארץ ועברו להתישבות חדשה ב"כפר מירון", שאדמות יהודים היו בידי התושבים הערבים. רכש מהם שטחי קרקע יחד עם בנין ישן, והצליח להוציאם משם ונטע עצים וגנים לתפארת. הנהיג יחסי שלום וידידות עם הכפר הערבי השכן ושלום שרר בסביבה.
בשנת 1929 כשפרצו המאורעות בארץ ובצפת שרפו הערבים את הרובע היהודי לא קרה שום התנקשות במירון.
היה אז גם עליה בלתי ליגלית מגבולות סוריה והלבנון והוא הצליח להגיש עזרה לעולים ולדאוג שהעברתם בגבולות יצליחו. חלק מהעולים הסתתר במשק שלו עד שסודרו בארץ.
בשנת 1936 נסע לירושלים לסדר במירון מושב לתורה ולעבודה. פרצו מאורעות דמים והפעם נאלצו לעזוב את המקום והערבים שדדו ושרפו את כל החצר וכל רכושם נהרס.
בסוף שנותיו עבר לגור בנתניה ליד בנו שמואל . ב"נוה איתמר" בנתניה בנה הבן בית כנסת על שם ההורים וכך הנציח את שמם. נפטר בנתניה, כ"ב אייר תש"ח (31.5.1948).
צאצאיו : שרה אשת ברוך ברזל (ירושלים), שמואל גולדצוייג (נתניה), יעקב ז"ל.