בן כמה חודשים במוסדות המחקר של צרפת.
עם הגיעו ל"'מכון ויצמן למדע" ברחובות ב-1954 הובאה לפניו הצעתה של הועדה לאנרגיה אטומית לקבל על עצמו את ניהול המחלקה החדשה "המחלקה לפיסיקה גרעינית".
קיבל עליו את ניהול המחלקה שעמדה לקום ב-1.5.54.
החל מתאריך זה עומד הוא בראש המחלקה הכוללת עשרות עובדים, שעוסקים במחקר גרעיני.
בשנת 1955 פרופ' אורח באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנות 1955-56 חבר הועדה הישראלית לאנרגיה אטומית.
בשנת 1958 נשיא האגודה הישראלית לפיסיקה.
נשא לאשה את נחמה בת ישראל מיזוס. כתב מחקרים שונים בשטח מבנה הגרעין.
צאצאיו: אורי .
גרשון רוז'נסקי
נולד קרץ' (רוסיה), כ"ב חשון תרנ"ט (26.10.1898).
לאביו יעקב ולאמו שושנה בת שלמה פורטנוי .
קיבל חינוך מסורתי ועברי עד גיל 10 בחדר מתוקן ובתלמוד תורה. בגיל 18 סיים גימנסיה ממשלתית בקרץ'.
היה ציר בועידה מחוזית של "צעירי ציון" ביאקטרינוסלב בשנת 1917.
בשנים 1918-19 השתלם בפוליטכניקום בקיוב.
בשנת 1944 עבר קורס שנתי בבי"ס גבוה לכל כלה ומשפט בת"א לבעיות השלטון המקומי.
בשנים 1952-3 השתלמות מטעם או"ם באנגליה בשיטות השלטון המקומי.
ב-5.12.1920 עלה לארץ.
עבד כפועל חקלאי.
בשנת 1922 נשא לאשה את פנינה בת יעקב משה קורץ .
בין מיסדי בנק הפועעלים, סניף רחובות (מקודם: קופת מלוה של העובדים).
ניהל סניף קופת חולים ברחובות עד שנת 1929.
עובד בעירית רחובות (מקודם: המועצה המקומית) משנת 1923.
כיום מזכיר העיר רחובות.
חבר במרכז הפקידים.
חבר בהנהלת איגוד מזכירי רשויות מקומיות.
חבר בהנהלת מרכז "יד-לבנים".
חבר בהנהלת בנק הפועלים ברחובות.
חבר ההגנה משנת 1921.
היה ציר בקונגרס העולמי בבריסל (בלגיה) של נפגעי המלחמה בשנת 1958 מטעם "יד-לבנים".
כתב -מאמרים על בעיות מוניציפליות ב"שורות" וב"השלטון המקומי".
צאצאיו: עמיאל ז"ל (נולד 1923, נפל בקרב על הראדער, ביום י"ז אייר תשי"ח), טליה .
דוד פרידלנד (מן)
נולד ברז'יצה פלך ויטבסק (רוסיה) בשנת תקפ"ז (1827).
לאביו ר' יונה (פוטאשנא) מן (ראה כרך ב', עמוד 928) ולאמו גיטל בת אליעזר פרידלנד , מדוינסק - דינאבורג שבלטביה (הוא ר' אליעזר, שלפי מסורת המשפחה הגיעה שלשלת יחוסו עד לשמעון בן-ישי אחי דוד המלך . לעת זקנה עלה לארץ, מסר את אוצר ספריו היקרים למושב זקנים בירושלים ועזר בהקמת בית התפלה של עולי דווינסק).
נקרא על שם משפחת אמו.
קרובי משפחה להרב מרדכי גימפל יפה הרב מרוזיני זצ"ל. (ראה כרד א', עמוד 351) וכן נמנים על קרובי הרב אברהם יצחק הכהן קול זצ"ל (ראה כרך א', עמוד 66).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות.
בשנת תרי"ח (1858), אחרי גמר מלחמת קרים, שכר אביו אנית קיטור, לקח אתו את אשתו, ואת בנו דוד הנ"ל ובני ביתו (הבן הבכור משה יהודה ליב נשאר בחרסון לחסל את העסקים) והפליגו לארץ ישראל. הגיעו לחוף יפו ביום א' חשון תרי"ט (בסוף 1858) ועלו ירושלימה. האב והבן ברגל והנשים והילדים הסיעו ברכיבה על גבי פרדות וגמלים. בהגיעם לירושלים קרעו קריעה כדין.
נשא לאשה את רבקה (ריבה) בת ר' ליב בער (אריה דב).
אחרי שעסקי הסיד לא הצליחו נסע עם אשתו בשנת תרכ"ו (1866) לרוסיה וחזר בתרל"ה (1875).
כשהתעוררה בירושלים תנועת עבודת האדמה, היה בין הראשונים מקוני אדמת יהודה (יהודיה ע"י פתח-תקוה). היה קונה דברי מכולת ושאר צרכי המתישבים ביפו ומוביל ליהודיה. כשקשתה עליו