עתונאי וסופר.
פעל במחתרת הצרפתית נגד הגרמנים משנת 1941 עד 1944.
היה יו"ר "ברית עברית עולמית" בצרפת, וחבר הנהלת כי"ח.
בשנת 1950 ביקר בפעם הראשונה בארץ. עד שנת 1956 ביקר בכל שנה, ופעם כשליח של חברת כי"ח (כל ישראל חברים). בשנת 1956 הוזמן על ידי משרד החוץ.
בשנת 1958 עלה לארץ לישיבת קבע.
בנה את ביתו באבותור, מול הר-ציון בירושלים.
בשנת 1958 נשא לאשה את אנט בת משה לוי. נבחר לנשיא התאחדות עולי צפון אפריקה, יושב ראש תנועת "ברית עם", חבר הנהלת מקוה ישראל.
תרם את חלק�� לבנייתו של בית הספר התיכון כי"ח בתל-אביב.
חבר הנהלת הפדרציה הספרדית העולמית, נסע בשליחויות שונות באירופה, אסיה, אפריקה וארצות הברית.
הרצה ב-40 אוניברסיטאות שונות על נושאים יהודיים. ביקר ברוב הקהילות היהודיות בגולה.
משנת עלייתו פרסם ספרים על: "הרצל חיים וחזון" (הוצאת "עם הספר", 1960) ; "על המחשבה היהודית"; על כי"ח והתחיה היהודית בת זמננו ועל תולדות היהדות.
כותב בעתונים רבים בארץ ובחו"ל, ובמיוחד ב- .Le Monde ציר קבוע של חברת כי''ח. מנהל ב- Presses Universitaires de France Paris).
היה ציר בקונגרס הציוני.
מנהל ב- Universitaires de France .)Paris( בשנות 1960-63 יועץ לראש הממשלה בעניני מיזוג גלויות.
קיבל תואר בשנת 1955 : Chevalier de la Legion .d'Honneur, Croiz de Merite O.S.J.
צאצאיו: עמנואל, אלישבע יעל, דוד .
פרופ' רפאל מאהלר
נולד בנובי סאנץ (גליציה) בשנת תרנ"ט (15.8.1899).
לאביו יצחק אשר מאהלר ולאמו רחל בת פתחיה שיפפר .
קיבל חינוך מסורתי בישיבה בעיר מולדתו. סיים את הגימנסיה בקרקאו ב-1918, למד באוניברסיטה בוינה (אוסטריה): היסטוריה ופילוסופיה.
קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בשנת תרפ''ב (1922), התואר אושר ע"י האוניברסיטה של ווארשא בשנת 1928.
היה מורה בגמנסיה העברית "יבנה" בלודז, אח"כ בקונין ולבסוף בגימנסיה "אסכלה" בווארשא".
היה חבר הועד המרכזי של הנוער "פועליציון שמאל" בפולין, חבר המחלקה להיסטוריה של ה"ייווא" בווילנא.
מסוף 1937 בארצות הברית חבר ההנהלה של "ייווא" בניו-יורק, מורה בסמינר למורים "הרצליה" ובסמינר למורים של "אדישער נאציאנאל ארבייטער פארבאנד" בניו-יורק. מרצה במכון למדענים של ה"ייויא" ובJefferson School of Social Science.
ממייסדי ומנהלי הועד של הסופרים היהודים שנוסד בשנת 1941.
בשנת 1926 נשא לאשה את אלה בת מתתיהו איססר. ביקר בארץ בנובמבר 1947 עד 1948 והרצה בסמינר הקיבוצים. במרץ 1950 עד דצמבר 1950 ביקר שנית בארץ.
בשנת 1951 עלה לארץ והתישב בה.
בעבר היה מרצה בסמינר הקיבוצים, מרצה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב, בעיקר עסק במחקר בתחום ההיסטוריה של עם ישראל.
השתתף בקונגרס הבינלאומי להיסטוריה בווארשא (1933), חבר המועצה של האיגוד העולמי למדעי היהדות, חבר נשיאות של הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות.
עובד המערכת "פרייע יוגענט" בווארשא, עורך הרבעון "דאס ווירטשאפלעכע לעבן". כתב מאמרים מדעיים וכתבי עת: בעברית, בפולנית, ביידיש ובאנגלית.