Volume 15

Page 4707

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אביו היה ציוני פעיל הן בקישינוב (יחד עם קוגן-ברנשטיין ) והן במוסקבה (עם הרב מזא"ה וצלינוב ). בביתם היה מתאסף הנוער הציוני התוסס, וביניהם מאיר דיזנגוף, יוסף שפרינצק, ישראל גורי נח שפירא ועד שכולם עלו לארץ.

משחר ילדותו, זכורות לו אסיפות וישיבות ציוניות רבות שהתקיימו בביתם ובעיקר נחרטה בזכרונו אספה רבת משתתפים בדירתם הגדולה, בה נאם זאב ז'בוטינסקי (היה זה בשנת 1912), עליו ספרו הוריו בהוקרה ובהתלהבות. אביו דאג שלכל 4 ילדיו יהיה חינוך עברי, ועל כן תמיד היה בביתם מורה לעברית, דקלמו (ברוסית) בדבקות רבה את שיריו הציוניים הליריים של פרוג . בשנות מלחמת העולם הראשונה גרו במוסקבה

ושם התחיל לבקר בגמנסיה.

בשנת 1919/20 עזבו את מוסקבה כשפניהם לא"י. נדדו ברחבי רוסיה ובקושי הגיעו לבסרביה שהיתה כבר בידי הרומנים. אביו עלה מיד לארץ ואילו משפחתו עלתה רק בשנת 1924.

נתקבל לגימנסיה העברית "הרצליה" וסיים בה את לימודיו בשנת 1927. עוד כתלמיד בגימנסיה היה פעיל ב"הגנה" והשתתף בהדיפת התקפה ערבית על נוה שלום.

עם הקמת סניף "הסתדרות הציונים הרביזיוניסטים" בתל-אביב, הצטרף אליה והיה בין פעיליה

עם העסקנים (חוטר ישי, אלכסנדר יבזרוב, משה הימלפרב) אחר כך הצטרף לארגון עובדי הצה"ר ובית''ר והיה פעיל בו עם ה"ה אריאלי, גילוני, שנידרמן ואחרים.

בשנת 1929, נסע לצרפת ולמד באוניברסיטת שטרסבורג בשנים 1929-32.

תוך שנות לימודיו יסד יחד עם עוד סטודנטים את סניף הצה"ר בשטרסבורג ונבחר כיו"ר ועד הסניף. ה"ה ז'בוטינסקי, שחטמן, ואחרים בקרוהו במקום. משסיים את חוק למודיו חזר לארץ בשנת 1933.

היה בין פעילי ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר עד ליסוד "הסתדרות העובדים הלאומית", שהיה בין מניחי יסודותיה ואח"כ גם נמנה על חברי הועד הפועל הראשון והשני שלה. כן היה פעיל ב"קופת חולים לעובדים לאומיים", כמעט מיום היווסדה ולקח חלק בביסוסה ובהרחבתה עד שנות 1942-3.

בשנת 1935 נשא לאשה את בריגיטה בת ישראל קובלר .

בשנת 1939 נסע לאנגליה לשם השתלמות וחזר ממנה בשנת 1940.

היה חבר בלח"י (לוחמי חרות ישראל) ונאסר בסוף 1944, והיה עציר במשך חצי שנה בבית כלא ביפו ובלטרון. המשיך להיות פעיל בלח"י עד קום המדינה.

עובד בעירית תל-אביב משנת 1933, מלא בה תפקידים הנדסיים ומינהליים שונים.

כיום הוא מכהן כמנהל מפעלי המים והמאור.

היה עורכו של עתון "אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים" משנת 1950 ועד שנת 1956.

יסד וניהל הוצאת ספרים מדעית ופרסם מאמרים בעתונות היומית ופריודית, טכניים הפובליציסטיים וספרותיים שונים ולאחרונה ברבעון "האומה". היה מרצה בבעיות מים בקורסים וסמינריונים אפרו אסייטיים ועוד.

פרסם ספרים: "דבר אנשי שם על תכנית החלוקה"; "חוקת הביטחון" ; ועוד.

יו"ר אגוד מנהלי מפעלי מים, יו"ר אגוד מהנדס תאורה, עירוניים וחבר מיסדר ז'בוטיסקי.

צאצאיו: אלינהר אשת ישראל לפטר, גיורא .

יעקב אלחנן פלאי (פיליק)

נולד בלודז, צנסטוכוב (פולין), י"ט כסלו תרס''א (11.12.1900).

לאביו יצחק פיליק (ממשפחה חסידית באלכסנדרה הסמוכה ללודז. ומקושרת עם שושלת אדמוריי אלכסנדר ) ולאמו אסתר בת ר' יוסף ישעיהו ורגון (מצאצאי הרב הצדיק ר' דוד'ל מללוב. אביו של הרב משהילי בידרמן (שעלה לארץ ונפטר בירושלים בשנת תרי"א - 1851).

קיבל חינוך תורני בחדר ובישיבה. בן שנתים היה כשאביו נפטר. גודל וחונך בבית אבי אמו בעיר צ'נסטוכוב, ושם למד ופעל עד שנת 1923.

עסק במסחר. היה מנהל בית ספר, ובשנת 1923 עבר ללוד והיה שם יו"ר הסתדרות "צעירי המזרחי" (שהיה ממיסדיו בצנסטוכוב).

בשנת 1918 השתתף בועידה הראשונה של הסתדרות "צעירי המזרחי" בלודז.

השתתף בועידות של "המזרחי ו"צעירי המזרחי" בוורשא ובקראקוב.

בשנת 1923 נשא לאשה את נחה בת זאב יעקב

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4707). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4707