Volume 15

Page 4718

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מפעם לפעם במוספים ספרותיים תרגומי שירה מצרפתית. כן תרגם מחזות קצרים מאנגלית.

בנותיו: נאוה (לאמה: מולי בת ויקטור דוידוב) ; מיכל (לאמה: נעמי בת אדוארד צ'נגו) .

שלמה גלובמן

נולד בשפיקוב, מחוז ברצלב, פלך פודוליה (אוקראינה), כ"ח טבת תרס"ח (סוף 1907).

לאביו ר' מרדכי אשר גלובמן - חיות (סוחר, מורה וממיסדי בתי-הספר "עברית בעברית" בברצלב ושפיקאוו. ראה את הערך שלו בכרך י"ד, בעמוד 4571) ולאמו עדה (אודיל) בת אברהם קליכמן .

קיבל חינוך מסורתי, ציוני ועברי כיתר אחיו מאביו, וחינוך כללי בבית הספר הרוסי.

בגיל צעיר, בשנת תש"ג (1943) עלה לארץ עם משפחתו.

שנתים ישב בירושלים ועבד ב"פלוגת הבונים החוצבים" של האוניברסיטה העברית על הר-הצופים והמשיך בהשכלתו העברית והכללית.

היה חביב על כל יודעיו ומכיריו ומסור בלב ונפש לעבודה ו"תנועת העבודה".

הצטרף לקיבוץ "עין-חרוד" והיה זמן ניכר בפלוגת "עין-טבעון" (כפר יחזקאל). כאשר הגיעה הקריאה מ"קבוצת יגור" להתגייס לעזרה, נשלח מטעם הקיבוץ ע"י פלוגת חברים לקבוצה שהחלה בבנינה מחדש ובהרחבתה.

ביגור נכנס לפעילות רבה במשק בענפים השונים, ושקע את כל להט רוחו ומסירותו בחיי המשק וחיי החברה החדשה ומתן דמות וצורה להם מבחינה תרבותית ורוחנית.

נשא לאשה את חנה בת יעקב ואסתר גרבר.

כאיש בנין ומחצבה בירושלים הקדיש מזמנו גם לפלוגת קלוסבה שעבדה במחצבת יגור. וכאן קרה האסון, כאשר בשעת פיצוץ פגעה בו אבן, הועבר לבית החולים הגרמני בחיפה. 11 יום נאבק

על חייו כאשר בני משפחתו ועשרות חברים מצויים על יד מטתו. אבל כבד ירד על המשפחה ועל הקבוצה עם פטירתו ביום כ"א כסלו תרצ"ב (1.11.1931). הובל למנוחות ליגור. והכרם שניטע באותה שנה נקרא על שמו "כרם שלמה". על המצבה שהוקמה על קברו ועשויה בידי הפסלת בתיה לישנסקי, חקוקה זרועו אוחזת בפטיש.

פרטים לדמותו ע"י חבריו ומכתביו נתפרסם בקובץ "40 שנות יגור".

בתו: דקלה אשת סגן אלוף אורי ביידיץ.

נכדיו: שלמה, רונית, יוסי.

דבורה סוחובולסקי

גולדה בבריסק -דליטא בסתיו של שנת תרמ''ד (1884).

לאביה מרדכי פדובה ולאמה יוכבד בת שלמה מקדוניק.

אביה מרדכי היה מראשוני חובבי-ציון וממארגני אספת קטוביץ הידועה והשתתף בה. הוא היה פעיל בתנועת חבת-ציון והשתתף בכל האספות הכלליות של חובבי ציון שהתקימו ברוסיה. כשנקנתה אדמת רחובות ונוסדה בורשה חברת "מנוחה ונחלה" ע"י לוין-אפשטיין וזאב גלוסקין , היה הוא מן הראשונים שקנה שתי חלקות אדמה. הוא שלח שנים מבניו לא"י ואת בתו הצעירה. בנו משה למד במקוה ישראל, השתלם אח"כ בפריז והיה ליינן ביקבי ראשון-לציון וזכרון-יעקב.

היה ציר הסטודנטים היהודים בפריז בקונגרס הציוני הראשון בבזל. בנו טוביה עסק בנטיעת כרמי אביו ובעבודם, ובתו שולמית היתה מהתלמידות הראשונות בבית-הספר העברי הראשון שנוסד ברחובות. המשפחה היתה גדולה וענפה ולא היתה לה היכולת לעלות לארץ בראשית יסוד המושבה רחובות באין בסיס לקיומה. המשפחה המשיכה לגור בבריסק-דליטא והתקיימה מעבודתו של ראש המשפחה מרדכי פדובה שהיה מנהל בית-החולים העברי העירוני בבריסק. הוא לא למד רפואה, אולם ע"פ נסיונותיו הרבים בבית-החולים יצא לו שם כאילו היה רופא בכל המחלות וקנה גם ידיעות מרובות ברוקחות. משכרתו של מרדכי היתה לא קטנה כלל, אבל המשפחה התקימה בצמצום ובחסכון רב ושלחה כספים רבים לרחובות להקים את משקם החקלאי.

דבורה למדה בבית-הספר התיכון העירוני המקומי בבריסק וגמרה למודיה בהצטינות וביחוד בידיעת השפה הרוסית וספרותה.

בשנת תרס"ו (1906) עלתה המשפחה לארץ והתישבה ברחובות, דבורה מצאה לה מיד את דרכה לחוג הפועלים שהיה ברחובות, אשר עסק בכבוש העבודה, לא קל היה לבחור למצוא אז עבודה ברחובות ומכל שכן לבחורה צעירה שהיתה מרחפת

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4718). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4718