Volume 15

Page 4720

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בהיות יהודה לייב בן שנתיים עברו הוריו לגור בעיר פארציווע, מחוז לובלין ושם קבל חנוכו בבית חסידי רדזין, ואח"כ בבית המדרש הגדול בפרציווע.

בשנת 1932 נשא לאשה את מלכה בת ר' מנחם מנדל פפרמן (שהיה ת"ח וסופר סת"ם מביאלאפודלסקה מחשובי חסידי סוקולוב - קוצק).

בשנת 1922 יסד את "צעירי מזרחי" והמזרחי בפרצ'ב וארגון פועלי מאפיה ע"י "צעירי מזרחי", שהיה הארגון היחידי של פועלי מאפיה ע"י הסתדרות צעירי מזרחי בפולין.

יסד את ארגון השומר הדתי.

ממיסדי הספריה על שם י. ל. פרץ בפארציווע.

בשנת 1929 כאשר הרב מ. הגר ז"ל (יו"ר המרכז הארצי של המזרחי בא"י) ביקר בפרצ'ב אירגן יהודה לייב את הפעולות למען קהק"ל, ובעת בקורם של הרבנים ריינס, ברג, שפטמן וכגנוביץ למען "קרן היסוד" היה בין הפעילים והמצליחים ביותר.

בעת בקורו ב-1929 של יעקב גרינברג ז"ל סגן יו"ר הכנסת - בפרצ'ב, ארגן כינוס מחוזי של צעירי מזרחי ו"השומר הדתי".

בביאלא-פודלסקה ארגן את השומר הדתי וארגון הצעירות בשם ברוריה. ובזמן בקורו של נתן גרדי השליח מארץ ישראל בביאלא פודלסקה. עשה יהודה לייב למען הצלחת המגבית ולמען קרן החלוץ המזרחי. אחרי הרצאתו של האורח, נגשה מנהלת של ה"בית יעקב" ותרמה סכום הגון למען קרן החלוץ המזרחי וזה השפיע על הרבה נוכחים שתרמו סכומים גדולים.

בזמן בקורו של שליח הפועל המזרחי הרב יעקב סילבה בשם "עולים בונים" ו"בנק הפועל-המזרחי". בפרצ"ב היה יהודה לייב מהתורמים והמתרימים, והפעולה הצליחה.

בשנת 1927 עבר לוורשא בקשר לעבודתו ונבחר לועד של צעירי מזרחי יחד עם ד"ר עובדיה גוטסדינר ז"ל, עו"ד אהרן בלום, יעקב רדזינסקי הי"ד והעו"ד

ד"ר זרח ורהפטיג (שר הדתות כיום במדינת ישראל).

לפני עלותו לארץ, הקים ואירגן 15 קבוצי הכשרה של החלוץ המזרחי ועשרה סניפי צעירי מזרחי בסביבת פרצ'ב.

בשנת 1933 על הארץ.

היה מן המיסדים של הדפוס הקואופרטיבי של הפועל המזרחי בת"א ועבד בו כפועל דפוס.

ב-1936 היה ממארגני גן ילדים של הפועל המזרחי ברחוב הקונגרס. זה היה הגן הדתי הראשון בתל-אביב.

בשנת 1938 היה ממיסדי בית הספר לבנים מזרחי בעזרת השר ד. צ. פנקס ז"ל. את הדירה שכרו יהודה לייב, מנחם זקין ואהרן כץ על שמם. היום זהו ביה"ס "יעבץ" בנוה שאנן.

היה ממיסדי ביה"ס לבנות "שרשים" בשכונת שפירא. וביה"ס "עמיאל" בשכונת התקוה.

היה בין עוזריו של הרב עמיאל זצ"ל (הרב הראשי בת"א) ביסוד תלמודי תורה ואח"כ ישיבת "הישוב החדש" (ישיבת הרב עמיאל").

הרבה שנים התמסר למען טהרת המשפחה "משמרת שבת".

חבר מזכירות הפועל-המזרחי; ועדת העבודה והתרבות ועוד.

חבר מועצת הפועל המזרחי והמזרחי. חבר ועד בלשכת "דיזנגוף" - בני ברית בת"א;

יחד עם חברו יהושע פישלר הקימו "בית ישעיהו" (רח' צלנוב 18 בת"א) ע"ש הרב ישעיהו שפירא זצ"ל.

יו"ר הנהלת אגודת "בית ישעיהו" ועסקן פעיל ביהדות הדתית.

כיום, מנהל אזור גביה במפעל המים של עירית תל-אביב.

בניו: שמואל ביטל, יצחק יוסף ביטל הי"ד (בעת שהקימו את הנקודה "נחל נחושה" בחבל לכיש מטעם הנוער הדתי העובד, היה מפקד המקום. שלושה שבועות לפני שחרורו נפל בקרב. לזכרו מסרו הוריו ספר תורה לבית כנסת וכן יסדו קופת גמילות חסדים לזכרו בשם "זכרון יצחק". במשך תשע שנות קיומה חלקה הקופה למעלה ממאה אלף ל"י. כמה משפחות מהמעברות התבססו ע"י העזרה שניתנה להם והקימה תעשיה המעסיקה כיום פועלים); נחום ביטל.

גצל הכהן

נולד בוילנה (רוסיה), בשנת תר"כ (1860).

לאביו הרב אליהו משוועקסנא-פולניה. (מצאצאי הרב מוילנה זצ"ל) ולאמו ניישה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. השתלם

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4720). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4720