Volume 15

Page 4721

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במינכן בגרפיקה, ארכיאולוגיה ומטבעות היהודים.

בשנת תר"מ (1880) עלה לארץ והתישב בירושלים.

עבד כסופר סת"ם.

היה מיוזמי ובונה שכונת "עזרת ישראל".

היה סוכנו של סיר משה מונטיפיורי (מלונדון) ברכישת עתיקות ומטבעות עבורו.

נשא לאשה את ביילה בת יעקב זונדעל קרויזר (נפטרה בירושלים).

יסד את "בית האכספורט לעתיקות" בירושלים, והיו מוכרים למוזיאונים ולאספנים פרטיים בחו"ל, בעיקר באנגליה.

עבד יחד החלפנים בימים ההם: שמואל רפאלי (רפאלוביץ, ראה כרך א' עמוד 100) ויצחק ליפקין

ומיסד שכונת אבו-בסל בירושלים. ראה כרך א', עמוד 297).

נפטר בבירות (לבנון) י"ב אלול תרנ"ט (1899).

צאצאיו (מאשתו הראשונה): אליהו הכהן (נהרג במלחמת העולם הראשונה -כחיל מגויס בא"י בצבא

התורכי) ; הירש הכהן (נפטר בפריז בשנת 1940) ; יהודה הכהן (בארצות הברית) ; אליעזר הכהן (נהרג במלחמת העולם הראשונה כחיל בצבא הצרפתי).

מאשתו השניה: יונה ז"ל אשת אברהם כהן; יוסף כהנר (אגרונום. ראה את הערך שלו בעמוד 4710) ;ברוך אמציה כהן (ראשון לציון).

זאב - וואלף לאצקי - ברתולדי

נולד בקיוב (אוקראינה) ב-1 במאי 1881 (תרנ"א). לאביו אליהו לאצקי.

למד בריגה (לטביה) והשתלם שם בפוליטכניון. בעד הופעותיו הפוליטיות הורחק ונסע לברלין לשם השלמת למודיו.

כאן נפגש עם ד"ר נחמן סירקין (ראה כרך י', עמוד 3585) ויחד הקימו את התנועה הציוניתהסוציאליסטית "חרות".

בשנים 1903-1902 פעל באורח בלתי-חוקי בדווינסק (לטביה), שם יסד את הסניף של מפלגת הציונים-הסוציאליסטים, שהיה מהאידיאולוגים שלה, מחברי הועד המרכזי ומעורכי בטאונה "דער נייער וועג", בו הופיע בשמו הספרותי "ברתולדי" (על-שם אשתו הראשונה - ברתה) . הלך לוילנה ונעשה שם הדמות המרכזית של המפלגה הזאת.

בימים הסוערים של פולמוס "אוגנדה" נתפס לטריטוריאליזם. ערך בוינה את עתון התנועה הזאת "פריילאנד".

בקונגרס הסוציאליסטי בשטוטגארט (1907) הגן על הטריטוריאליזם הסוציאליסטי.

בשנת 1908 ביקר באמריקה בעניני ההגירה היהודית. רוב השנים חי בפטרבורג. בעת מלחמת העולם הראשונה עבד בחברה להנחלת מלאכה ליהודים "אורט" ברוסיה.

לאחר המהפכה הבולשביסטית (מרס, 1917) היה מבין מייסדי "פאלקס-פארטיי" ומראשיה.

כאשר האוקראינים יסדו את המועצה הדמוקרטית שלהם "ראדה", בה היו מיוצגים כחמשים צירים יהודים, הוקמה ביולי 1917 מזכירות לענינים יהודים, שהפכה לאחר-מכן למינסטריון יהודי. כשר היהודי הראשון נתמנה ד"ר משה זילברפארב , ואחריו לאצקי ברתולדי (1918). ליהודי אוקראינה ניתנה אוטונומיה לאומית ואף נוצרה אסיפת-הנבחרים היהודים, שלא האריכה ימים, כי במהרה בוטל שוויון הזכויות, המינסטריון נסגר והתחוללו פרעות ביהודי אוקראינה. הוא עזב את רוסיה ועבר לגרמניה, בהתמסרו לפעולת העזרה והסיוע לעניני ההגירה היהודית ולפעולה התרבותית בקרב העם.

ממייסדי ה"וועלט הילפס-קאנפערענץ", שנוסדה בועידת קרלסבד (1921), בהשתתפות ששים הסתדרויות יהודיות.

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4721). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4721