Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 15

Page 4752

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שקעה שמשה של משפחת פרחי בדמשק, ואולם זכרה לא נשכח. עד לגדולתה ב"ימי קדם" היה הארמון -המבצר של ר' שלמה אלמעלם ברובע היהודי, ליד בית הכנסת אלפרנג'י אחד מארבעת בתי-הכנסת הגדולים בדמשק. דרך שער שמעל לו חקוק: "בזה השער לא יבוא צער לא לזקן ולא לנער" אתה נכנס אל עולם מלא: חצרות בתוך חצרות מבוצרות וטורי אבני שיש שחורה ואדומה מסגרות לחלונות ושאר שרידי אמנות מעידים על גדולת המקום בהיל עליו אור בעליו. בתוך החצר עומדות שלש בריכות ארטיזיות, שפסקו זה משנים לזרוק את מימיהן. ועטורות הן ברכות אלו אגדה: היה מעשה וגזר השליט גזרות על היהודים. עמד ר' שלמה פרחי אלמעלס, ומלא את הקטנה בברכות מטבעות זהב, את הבינוניות במטבעות כסף ואת הגדולה במטבעות נחשת, והזמין את השליט, ואמר לו: "הרי אלה לפניך", ובטלה הגזרה.

בזמן שאנו עוסקים בו, לא נשארו עוד רבים מבני המשפחה עצמה בדמשק. יוסף דוד פרחי היחידי בצאצאיה, שהיה מוכשר גם מפאת כשרונותיו הציבוריים גם מפאת השכלתו וביחוד מפאת תכונתו האישית והחן הנסוך עליו, להמשיך את שלשלת ביתפרחי בדמשק נשתקע בבירות, שקסמה לרבים מצעירי דמשק בעת ההיא בהתפתחותה הכלכלית והמדינית. מלבד שרידים זקנים תשושים ויתומיו הרכים של המנוח עבדו פרחי , לא ניכרו עוד בני-פרחי בדמשק.

בשעת ירידה זו נמצא עוד שריד אחרון, שומר משמרת בית-פרחי בדמשק, יוסף אסלאן פרחי . אמנם הוא לא תפס עוד את המקום הראשון בקהלה באורח רשמי. ואולם בתוקף יחס בית-אבותיו ובאצילותו האישית, היה הוא הנוטאבל האזרח הראשון במעלה ליהדות דמשק. ישיש שכולו אומר הדרת שיבה. היה לא רק תפארתה של הקהלה הודה והדרה, אלא גם בעל נפש ערה ולוקח חלק בכל עניני הציבור, אם כסגן ראש-הקהלה ואם כעומד בראש מוסדות ציבור שונים בה. דעתו שהיתה נשמעת בענוות חן, היתה מקובלת בציבור, ומכריעה היתה בעיני המון בית-ישראל ברחוב היהודים בדמשק.

והיו הימים ההם טרופים בדמשק, טרופים גם מבחינה מדינית גגם מבחינה כלכלית ואף גם מבחינה רוחנית.

ירידה היתה בכל. מאוכלסית יהודי דמשק שמנתה לפני המלחמה עשרים וחמשה אלף לא נותרו אחרי מלחמת העולם הראשונה בדמשק אלא עשרת אלפים. רוב העשירים ובעלי היבלת והיזמה עזבוה ונדדו לא רק לבירות, אלא גם למצרים, ועד איטליה הגיעו. דלת העם הצעירה נדדה לבוינוס אירוס ונתפזרה בארצות אמריקה. דלים ועניים ותשושי-כח מלאו את רחובות דמשק, ויתומים למאות עזובים ורעבים התהלכו בהם.

וקשה היה המצב המדיני. אחרי כיבוש סוריה וארץ ישראל בידי בעלי-הברית, התחילה ההתחרות הקשה בין אנגליה ובין צרפת בדבר השלטון בארץישראל ובסוריה. מהפכות חדשות לבקרים היפכו בארץ. האנגלים ממליכים את פייצל בן חוסיין , והצרפתים חותרים תחתיו עד שמגרשים אותו מדמשק.

וקשה שבעתים היה מצב היהודים. נוסף על הסבל בעקב המצב המדיני בכללו, היו נתונים בין הפטיש ובין הסדן בסבת השאלה הציונית, אחרי הצהרת בלפור, ותנועת התחיה בארץ-ישראל. ברור היה כי לעמדה הציונית התנגדו לא רק הערבים, ובאי-כוח המופתי מארץ-ישראל שפרש רשתו גם בסוריה אלא גם השלטונות הצרפתים, שראו בכל תנועה ציונית בסוריה אך ורק תעמולת סוכנות בריטית, הבאה לקעקע ביצתם גם בסוריה. השיך עבד אל קדר אלמטפר הידוע ועארף אל עארף עמו, היו הרוח החיה בתנועת המופתי בדמשק, ועקבו אחרי כל מפעל יהודי לאומי ברבע היהודים בדמשק. עם כל תנודה ותנועה היתה צפויה הרבה פעמים סכנה לישוב היהודים בדמשק, והיתה צפויה לא פעם גם סכנה של פרעות מצד הערבים ביהודים. השלטונות הצרפתים אף הם לא נרתעו מאיומים.

יהדות דמשק היתה נתונה בנסיון קשה כפול. ומה גם בהוסד בתי-ספר עברים על-ידי ועד-הצירים בשעתו בדמשק, על אשיות בתי-התלמוד שהתנונו עד למדרגה אחרונה. בתי ספר כי"ח שצרפת ראתה בהם משענתה גם הם לא ראו את המפנה החדש בעין יפה .ואולם יש לציין שיהדות דמשק עמדה בנסיון. מלבד מכתב מחפיר קצר של אחד הצעירים קטןאמונה אז בעתון ערבי, מכתב התכחשות לציון ולציונות, לא נכשלה יהדות דמשק, ולא זו בלבד אלא שעמדה איתן בנאמנותה לתקוות ישראל גם בפני משלחות עמים, שנשלחו לחקור את דעת הקהל.

והרבה הרבה ממהלך רוחות זה בקהלה יש לזקוף לזכותו, מראשית בוא גולי גמאל פחה לדמשק בימי שלטון התורכים האחרונים, התעוררה בו מתוך קשרים עם הגולים אותה הזיקה לארץ-ישראל, נחלה לו מבית אבותיו במשך דורות. מתוך מגע ישר עם בני-ארץ-ישראל למד להכיר את כל עניני הציונות. ומאז התמסר להם בכל לבו, והיה אחד המשפיעים ביותר להצלחת התנועה הלאומית בדמשק. השתתפותו יחד עם חבריו - ויזכר לטוב המנוח מוסא אליהו טוטח, שגם הוא לא נספד כהלכה - במשלחות יהודים גם לשלטונות הצרפתים וגם לועדות חקירה שנשלחו בשעתן מאמריקה, השפיעו בהרבה לא רק כדי לחזק את רוח יהדות דמשק בעמדתה הלאומית, אלא גם על השלטונות והועדות בעצמן.

ואולם אם במפעל המדיני היה שותף לאחרים, אם כי גם כאן היה הרוח החיה בראשי-הקהל והמכריע לצד הציונות לא פעם, הנה בעבודה

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4752). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4752