Volume 15

Page 4761

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אדמות נוספות לקבוצת "דגניה" (שנוסדה בשנת 1910 בעמק הירדן, ליד חוף הכנרת והירדן, 10 ק"מ מטבריה, ידועה בשם "אם הקבוצות") ו"כנרת", "עין-חרוד", "נהלל", "עפולה", "עמק זבולון" וגמור ב"יקנעם" ועמק "בית-שאן".

בכל פנה בצפון הארץ שאפשר היה לגאול שם חלקת קרקע, בגליל, בעמק יזרעאל, על הרי הכרמל או בעמק זבולון שם היה מופיע.

נפטר בחיפה י"ט תשרי תרצ"ח (24.9.1937). נושא ונותן עד שהיה מצליח לגאול. ולא חשובה היתה כמות האדמה שנגאלה. העיקר היה לגאול ולהאחז בקרקע. לא קלה היתה עבודתו ועבודת חבריו.

מכשולים מרובים עמדו בדרכיו לרגלי החוקים (ובניהם חוק אזור "א" שאסור ליהודים לקנות שם קרקעות ועוד), התנגדות והסתה תמידית מהקיצונים הערבים והעתונות שלהם, כנגד מכירת קרקע ליהודים, ובמקומות שונים שהופיע בקשר לרכישת הקרקעות היה בסכנת נפש ממש. הוא לא אמר נואש, ידע שאין ביאוש כדי לעזור ויש להתאזר ולחפש דרכים להמשכת הפעולה וההקרבה. את לילותיו עשה כימים בעבודה בפחדו שמא יבואו מעונינים ויקלקלו את אשר הצליח לעשות במשך היום, שמא תאבד מידו חלקה זו או אחרת שעלה בידו לגאול. לא נח ולא שקט עד אשר הצליח ברכישת הקרקע. נהירין היו לו דרכי הגליל והעמק וכל מבואותיהם. ידע כל פנה, כל עמק וכל הר, כי בהם חי ואותם גאל. כמפה חיה היו פרושים תמיד השטחים לנגד עיניו.

במקרה של חבר "השומר" מרדכי יגאל (ראה כרך חמישי, עמוד 2088) עם מתנקשים ערבים, היה יוכבדזון (פבזנר) בין ארבעת השומרים שנאסרו (אליעזר שוחט, צבי בקר, ישראל בצר ). זכה לסיים את כל פעלו שהחל בו, זכה וראה את קציר פעולותיו: ישובי העמק וכל הישובים בצפון שנוסדו על אדמות הקרן הקימת שהיה לו חלק יכן באדמות אחרות בגאולתם. שבהם עלו הישובים החדשים בצפון על הקרקע: "טירת צבי" ו"קיבוץ רודקס" אל אדמת "בית-שאן" בעמק הירדן, אירגון "מולדת" על אדמת "טייבה" שבעמק ו"עין-גב" על שפת הכנרת בגבול הארץ הצפוני. בעודו בעצמו בעבודתו בהיותו בעפולה, תקפוהו מכאובים. הועבר לביתו שממנה לא ירד עוד. נפטר בחיפה י"ט תשרי תרצ"ח (24.9.1937)

יצחק דוד פלורנטין

נולד בסלוניק (יון) ג' כסלו תרס"ו (1.12.1905). לאביו דוד פלורנטין (עסקן צבורי שפעל ביסוד ת המושב "צור משה" ובמיוחד באירגון עליתם 1 של עובדי ים ונמל מסלוניקי. ראה כרך שני עמוד 771) ולאמו ג'ויה בת אברהם קוגו . ר קיבל חינוך כללי.

היה חבר הנהלת הפדרציה הציונית ביון.

אירגן עבודה חנוכית-ציונית, ביחוד בחוגי הנוער.

חבר מערכת "רענוסנסיה ג'ודיה", השבועון הציוני הרשמי ביון.

נשא לאשה את סול בת משה ספורטה .

כתב בעתונים יומיים בספרדית וצרפתית, ובשבועון הציוני הנ"ל ביון.

תרגם טאוטו-אמנציפציה", "מדינת היהודים" של הרצל וכמה ממאמרי אחד-העם לספרדית. חבר "ועד התאחדות עולי יון בישראל" וממיסדיו.

ממיסדי מועדון "קדימה" בתל-אביב.

ממיסדי קרן למפעלי תרבות "אלשיך" (לסטיפנדיות וכו') ויו"ר הראשון שלה.

בשנת 1958 בשליחות קרן היסוד ליון ובמקסיקו.

בניו: דוד, משה .

פרופ' ד"ר מקס פרנקל

נולד בגרוס, סילוויטץ (אוסטריה), ח' חשון תרס"א (31.10.1900).

לאביו זיגפריד (ד"ר) פרנקל ולאמו לאה . (רוזה) בת מאיר חיות .

בוגר האובירסיטאות ברונו, וינה ובכמה אוניברסיטאות שונות בגרמניה.

קיבל תואר Ph.D. פרופ' ד"ר לכימיה אורגנית.

עבד ככימאי - חוקר במוסדות מדע שונים ובמפעלי תעשיה חשובים.

בשנות 1920-24 היה אסיסטנט באוניברסיטה בוינה.

היה חבר הועד המרכזי של אירגון הגג של

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4761). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4761