Volume 15

Page 4788

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במולדת, דאג למחסורם כאילו המדובר היה בילדיו הוא, וכך נהפך הוא למוסד הקיים בזכות עצמו.

עבודתו במשך עשרות בשנים עם בעלי חיים השרישה בו תחושת אהבה ודאגה להם, ואף בשנים האחרונות לחייו, כשפגש בדרכו בעל חיים פגוע, היה מרפאו.

פעם, כשהזדמן בשוק ברמלה לרגל עסקיו, ראה כמה מאות ערבים מוסתים מתרכזים כשבידיהם אלות (נבוטים), ואבנים במטרה לפרוע ביהודים שבאו לסחור בעיר. אף שידע היטב, שהם עלולים לרצוח

בלי כל חמלה, לא התבלבל ולא היסס כלל, אלא זינק לקראתם יחידי, ובמלוא הדרו והופעתו, הניף את שתי ידיו למרום, וקרא: "אללה וואחאד, אכבאר" (אלוהים אחד, גדול). הערבים שהכירוהו וכיבדוהו על עוז רוחו, נעצרו דום, והחלו להתפזר, כשמבטיהם כבושים בקרקע...

על אף היותו איש מסחר נוקשה, היה מוכר לכל, כבעל לב ובית פתוח. אמונתו הדתית העמוקה הביאה אותו לידי טיפוח העזרה ההדדית והפיכתה לדבר מרכזי בחייו. התמסר לענייני צדקה וחסד, ביתו היה פתוח לכל דיכפין. לא רדף את הכבוד והפרסום.

את הלילות בילה בלימודי תורה, במשך 30 שנה לא החסיר את השעור אחר הצהריים בבית הכנסת הגדול , שם למד עם חבריו שעור בתורה.

השאיר אחריו משפחה ענפה. ביניהם נינים ובני נינים. נפטר בת"א, כ"ג כסלו, תשכ"ו (17.12.65)

צאצאיו: (מאמם חנה): שרה אשת שמריהו הרצנשטיין: טובה אשת ישראל לוין; דבורה אשת עקיבא זלינגר ; יהודית אשת אריה פייליק.

מאמם צפורה: ראובן; שושנה; אשת שלמה אפרת; ציונה; בתיה אשת יעקב נוימן: יוסף; אסתר (אתי) אשת שלמה רדלר.

אהרון כהן (קוגאן)

נולד בכ"ח אייר תר"ע (3.6.1910), בעיירה בריטשאני שבצפון בסאראביה (אז רוסיה).

לאביו יוסף קוגאן-כהנא (סוחר בר-אוריין, יליד אושיצה-הישנה שעל הדיינסטר בפודוליה. בצעירותו הצטיין בלימודי ש"ס ופוסקים וכיו"ב ועמדו להועידו לרבנת, לימים נתפקר, תחילה בהיחבא ואח"כ בגלוי, פנה לספרות ההשכלה ולספרות הרוסית ולזרם הליברלי המשמאיל שבצבוריות הרוסית) לאמו רחל בת יעקב קליגר (ילידת מינקובצי מחוז מוהילוב שבפודוליה). למד בביה"ס הממשלתי שבמקום (תחילה בי"ס רוסי ואח"כ,

כשעברה בסראביה לשלטון רומניה לאחר מלחמתהעולם הראשונה - בי"ס רומני) ולימודים עבריים מפי מורים פרטיים.

ב-1925 ייסד בעיירה אגודת-נוער ציונית בשם "השואף", שכעבור שנה היתה לקן "השומר הצעיר", שבראשו עמד. מאז חבר פעיל בתנועה זו.

בסתיו 1928 יצא להכשרה בחוות "החלוץ" ביאסי (רומניה הישנה), תוך משבר יחסים עם ההורים, שתבעו כי ילך ללימודים שיש עמהם "תכלית" והתנגדו בתוקף לרעיון ההגשמה החלוצית...

באביב 1929 מיוזמי הקמתו של קבוץ-עליה ראשון של השוה"צ מרומניה. בסוף אותה שנה, בסמוך למאורעות אב תרפ"ט, עלה לארץ עם ראשוני הקיבוץ שתקע אוהליו בחדרה.

ב-1930 עבר הקיבוץ למגדיאל ונקרא קיבוץ "עין השרון".

ביוני 1935 עלה הקיבוץ להתישבות על אדמת חרת'יה - שער-העמקים, שם הנו חבר עד היום.

בשילוב עבודה (בפרדסים בסלילה ובעבודות אחרות למיניהן, אח"כ כנהג מכונית משא במשק, ופעילות חברתית בקיבוץ ובתנועה, יצא פעמים רבות בשליחויות לתנועת השוה"צ ו"החלוץ" שבגולה ובשליחויות ציוניות פוליטיות: דצמבר 1933 פברואר 1936 ברומניה; דצמבר 1939 - יוני 1940 בעניני עליה ב' שם ; ספטמבר 1942 - לסוריה ולבנון; באפריל-מאי 1943 ובנובמבר 1944

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4788). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4788