Volume 15

Page 4793

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(הוצאת ר. מס), אנציקלופדיה כללית של "מסדה", אנציקלופדיה "נעורים" ועוד) נכתבו על ידו לפי הזמנת המערכות. ערכים על נושא זה הוזמן לכתוב גם בשביל אנציקלופדיות לועזית באירופה ובאמריקה.

כל המיסמכים של תל-אביב, שיש להם אופי דוקומנטארי-היסטורי, נוסחו על ידו. בהם: מגילת התיאום בין תל-אביב לעיר-התאום טולוז שבצרפת, מגילות אזרחות-הכבוד לרוב אזרחי-הכבוד של תלאביב (45 במספר) שנבחרו עד ראשית 1966, ועוד.

בשנים האחרונות חיבר שתי מונוגרפיות גדולות: א) מונוגרפיה מקיפה על העיר תל-אביב; ב) מונוגרפיה על רחובות תל-אביב (תולדות הרחובות, שמותיהם ופירושיהם, המקפלים בתוכם את ההיסטוריה וההווי של העיר הגדולה במדינה). מונוגרפיות אלו יהיו חלק מ"ספר תל-אביב", ספר רב-כמות העומד לצאת בהוצאת העיריה, בהשתתפות עשרות מומחים ואנשי-מדע בכל הענפים.

משנת 1933 - שבה נבחר על פי הצעת ח. נ. ביאליק - למזכיר-כבוד של ועדת השמות לתלאביב, ועד ראשית 1966 (זמן הופעת הכרך הט"ו של ה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו") נקבעו בתל-אביב הגדולה (כולל יפו) כ-2000 שמות לרחובות, לגנים, לככרות, לשדרות, וכוי. רוב השמות, שהם כעין ספר-היסטוריה חי של עם ישראל לדורותיו, נקבעו והוצמדו על ידו או בהשתתפותו, לפי השיטה (שיטת ההצמדה לפי אזורים וגושים) שהנהיג בשנת 1933, שיטה ששימשה דוגמה גם לערים אחרות בארץ. מאות השמות שנקבעו על ידו לרחובות טבעו לדורות את צביונה העברי-היהודי של עיר קבוצי הגלויות - "העיר העברית הראשונה".

לפי הצעתו, נוסדה בשנת 1960 מטעם משרדהפנים של מדינת ישראל ועדת-שמות מחוזית, שבה משתתפים נציגי כל ועדות-השמות המקומיות שבערי אזור תל-אביב, לשם תיאום שמות הרחובות בערים השכנות (מניעת כפילות שמות הגורמת לטעויות ושיבושים, וגם מסלפת לפעמים את ההיסטוריה,

תיאום ניסוחים, ועוד). תקנות אחידות לקביעת שמות לרחובות בערים שבמחוז תל-אביב, שהוצעו על ידו לועדה הבין-עירונית - אושרו על ידי כל העיריות ונכנסו לתקפן משנת 1962.

בשנת 1933 מסרה עירית תל-אביב להנהלתו את "פרס ביאליק", שנוסד באותה שנה כאות הוקרה למשורר בהגיעו לגיל ששים. היה זה הפרס הראשון בארץ, ובספרות העברית בכלל. מפעל תרבותי זה הלך והתפתח במשך 33 שנה, ומספר פרסי העיריה הגיע בראשית 1966 ל-25 סוגים, המקיפים את כל ענפי הספרות, המדע והאמנות. מספר מקבלי הפרסים הגיע ל-550. טקסי החלוקה של הפרסים נעשו לחלק חשוב מן ההווי הצבורי והתרבותי של העיר. החוברות המיוחדות שהוצאו לכל טקס-פרס, בעריכת מנהל הפרסים, ובהן נתפרסמו נימוקי השופטים למתן הפרסים, ביוגרפיות של מקבלי הפרסים, הרצאות ספרותיות ומדעיות, ופרקים מן היצירות שזכו בפרסים - מצטרפות לאנציקלופדיה, עשרות גליונות-דפוס המשקפת את ההווי התרבותי של הארץ בתקופת דור שלם.

הפרסים, תקנות הפרסים של תל-אביב, הטקסים שימשו דוגמה לכל פרסי הארץ שנוסדו במשך הזמן.

תירגם דברי שירה ומחזות שירה, בהם: חזיוני הגאולה ("הגולם" ו"כבלי משיח") של ה. לייויק ; שירים ברוח עממית של מ.וורשבסקי, א. מאנגר (מאידיש) ; בלדות של היינה (מגרמנית); שירי ילדים של ש. מרשק ומשוררים אחרים (מרוסית).

ערך ספרים, בהם מעזבונותיהם של מחברים שנשארו בצורה בלתי-מושלמת שהצריכו לפעמים כתיבה-מחדש. בין הספרים של אישים ידועי-שם שנערכו על ידו: כתבי מאיר דיזנגוף, אבי תל-אביב ; ספר זכרונותיו של איתמר בן אבי עם שחר עצמאותנו" (הוצאת הועד להוצאת כתבי בן-אבי, שבראשו עמד משה שרת ז"ל) ; ספריו של ד. סמילנסקי, ממיסדי ת"א "עם בני דורי" ו"עם בני עירי וארצי'' (הוצאת "מסדה") ; שורת ספרים מספרית "עדוד" (עבודות מוסמכים ועבודות דוקטור) שיצאה בהוצאת עירית תל-אביב והוצאת "דביר". כן ערך מחדש והשלים את "דברים בעל פה" של ח. נ. ביאליק, שמהדורתו הראשונה יצאה משובשת, ולא מדויקת, למהדורה חדשה.

חשף מגניזות ופירסם במהדורות ראשונות כתבייד של מחברים שנחשבו במשך מאות שנים לאבודים א) שירים של יוסף האפרתי , משורר-מחזאי מתקופת ההשכלה בגרמניה, מחבר המחזה השירי "מלוכת שאול", בצירוף מונוגרפיה על המשורר ותקופתו (הוצאת "מוסד ביאליק") ; ב) פארודיה מן המאה ה-18 בשם "מסכת חנוכה", בצירוף מבוא גדול על הפארודיה התלמודית (הוצאת "מוסד הרב קוק"), ועוד שורה של כתבי יד גנוזים שנחשבו לאבודים ועוד.

מתשכ"ג חבר פעיל ומזכיר-כבוד בהנהלת "בית

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4793). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4793