שלום עליכם" בתל-אביב (בית זכרון לסופר-העם הגדול, שבו ירוכז ארכיון הסופר וכן ההומור היהודי מכל הדורות), שהוקם ביזמתו של הסופר י. ד. ברקוביץ ובמימונה של קרן שנוסדה בארצות הברית, נשיא-הכבוד של הועד הוא נשיא-המדינה ז. שזר. בתו שולמית (ד"ר למשפטים, מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטות שיקאגו ו"ייל" בארצות הברית) אשת ד"ר אברהם הראל (איש המדע האלקטרוני, מחבר המדענים הבכירים של חברת ר. ס. א. בפרינסטון, ארה"ב). היתה יועצת משפטית במשרדי התחבורה והשיכון של ממשלת ישראל.
חנינה (אברהם) יוכבדזון (פזנר)
(המשך לערך שנדפס בספר זה, בעמוד 4760) נולד ביקטרוניסלב.
הובא לקבורה בנהלל.
שמו חנינה (את השם אברהם פבזנר קיבל בימי ההתעתמנות במלחמת העולם הראשונה, לשם קבלת נפוס (תעודת לידה, פספורט - תורכי).
במשך השנים נתמנה למנהל חברת הכשרת הישוב בחיפה והמחוז. שעות עבודה לא היה קיים אצלו. בימי חוקי הספר הלבן כשהערבים שרצו למכור קרקעות פחדו להופיע במשרדו לאור היום, בימי חוקי הספר הלבן, כשהערבים שרצו למכור היו באים בחשכת הלילה. פעם התנקשו בחייו. סוסתו נהרגה והוא ניצל בנס. וזה לא השפיע עליו.
המשיך להפגש בלילות עם הערבים מחוץ לעיר לשם גאולת קרקעות. פעם הצליח לגמור קנית שני שטחי קרקע נפרדים לשם אחודם לשטח אחד. והנה היה חסר בקופת החברה סכום ידוע של כסף לשם תשלום הקניה. שאל להסכמתה של רעיתו, שתסכים כמה חדשים להסתדר בלא משכורת שלו. ועל סמר משכורתו קיבל הלואר. וגמר את הקניה. אחרת היה חוזה הקניה מתבטל.
שרגא (פיבל) קנטור
נולד בפינסק (רוסיה), י''ט טבת תר"ע (31.12.1909).
לאביו משה קנטור (בר-אורין, מחסידי קרלין סטולין ולאמו מלכה בת אריה ליב קנטור. קיבל חינוך מסורתי ותיכוני.
היה חבר מרכז "החלוץ הצעיר", חבר מרכז "פרייהייט" (נוער פועלי ציון צ. ס. בפולין).
עלה לארץ בשנת תרפ"ה (1925).
עבד כפועל בעמק ובגליל בכיבוש עבודה עברית. יבוש ביצות, סלילת כבישים וכו'. קודם בפלוגת "גדוד העבודה" ואח"כ כבודד, עד להתחלת עבודתו ב-1929 כפועל בחברת החשמל בנהריים ובבנין קוי החשמל מנהריה לחיפה ולת"א.
ממיסדי ארגון העובדים בחברת החשמל.
מ-1929 חבר ועד הפועלים של חברת החשמל, עד הקמת הארגון הארצי של עובדי החברה.
יושב ראש המזכירות הארצית, תפקיד בו כיהן עד הבחרו לחבר בהנהלת חברת החשמל מטעם העובדים בשנת 1946. חבר מרכז מפא"י. מזכירות מועצת פועלי תל-אביב-יפו. ומזכירות מחה מפא"י בת"א עד הפילוג ב-1944.
בשנת 1943 נשא לאשה את רחל בת חיים אליעזר שמיגלסקי (ראה כרך ג' עמוד 1188).
ממיסדי "משען" בארץ וחבר הנהלתה במשך שנים.
ממיסדי "הפועל" וחבר הנהלתה.
היה חבר פעיל בהגנה מיום שעלה לארץ.
בשבת 1941 התגייס בראש קבוצה גדולה של עובדי חברת החשמל, לפי קריאת המוסדות הלאומיים ונשלח מיד למדבר המערבי במסגרת "פלוגת ההובלה העבריות'. היה בין ראשוני הפולשים לאיטליה עם הצבא הבריטי. שוחרר בשנת 1946 וחזר לארץ לעבודתו.
משנת 1955 חבר מועצת עירית תל-אביב-יפו.