Volume 16

Page 4885

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לעבודה סוציאלית של הועד הלאומי ליהודי ארץישראל בירושלים.

בשנים 1941-42 עבדה כעובדת סוציאלית במרכז השכונתי (סטלמנט) בשכונת "תל-יהודה", מטעם הלשכה לעזרה סוציאלית שליד מועצת גבעתיים. טיפלה בתוקף תפקידיה, בטיפול בילדים, בנוער ובמשפחותיהם.

באותה תקופה, אירגנה במשך חדשים אחדים את העבודה האדמיניסטרטיבית בלשכת הועדה לטיפול במשפחת החייל והנוטר בפרדס-חנה.

בראשית שנת 1943 נתמנתה למנהלת הלשכה לעבודה סוציאלית בעפולה ועמק-יזרעאל, מטעם הועד הלאומי והועדה המרכזית לטיפול במשפחת החייל והנוטר. שם טיפלה בכל ענפי העבודה הסוציאלית.

בשנת 1945 עברה לעבוד במחלקה לעבודה סוציאלית של עירית תל-אביב. החלה בטיפול במשפחה, במשך שש שנים בטיפול בנערה ולאחר מכן נתמנתה למנהלת הלשכה לעבודה סוציאלית בשכונת התקוה. שהיתה גם לשכה לימודית.

על פי פנית ובקשת משרד הסעד הממשלתי, מעירית ת"א-יפו, נתמנתה למפקחת מחוזית במשרד הסעד המחוזי בירושלים ואיזור מחוז פיקוחה היה ירושלים, פרוזדור ירושלים וחבל לכיש.

בשנת 1958 נתמנתה למפקחת מחוזית במשרד הסעד בתל-אביב. כשנה אחת עבדה בתפקידה זה באיזור פתח-תקוה, ולאחר מכן נשלחה לבאר-שבע לעזור בארגון פתיחת לשכות סוציאליות חדשות בישובים שהוקמו בנגב ופיתוח הלשכות הקיימות. האיזור השתרע משער הנגב ועד אילת (כולל אילת). בבאר-שבע ניהלה את לשכת הפיקוח, שאליה היו פונים בכל הבעיות שהתעוררו מנהלי הלשכות וראשי המועצות.

בשנת 1960 נתבקשה על ידי השרות למען העוור, לעבוד בטיפול בעוורים ואף נשלחה מטעם משרד הסעד להשתלמות בשטח-פעולה זה באנגליה. לאחר שעברה את ההשתלמות בלונדון והסתכלות במוסדות העוורים שם, חזרה לעבוד במשרד הסעד בשרות למען העוור כמפקחת מחוזית.

במרוצת שנות עבודתה, למדה שלוש שנים בסמנריץ להייל - פדגוגיה וסימה אותו. סמנריון זה נתקיים מטעם האגודה לפסיכיאטריה של הילד וכן השתלמה בתמידות ועברה קורסים שונים שהתנהלו על ידי מומחים מהארץ ומחו"ל להרחבת ידיעותיה, וכן עברה קורס לעתונאות.

מפרסמת מאמרים מקצועיים בשטח עבודתה. את אהבתה העזה לארץ-ישראל ולפעילות למען הזולת ירשה מאביה, ובהיותה ניחונה בלב טוב, אין עבודתה רק עבודה מקצועית גרידא, כי אם גם עבודה שבלב, מתוך גישה רצינית וכנה להקל על מדוי-אנוש.

אלקנה ספקטור (רזניק)

נולד במקרוב (רוסיה) בשנת תר"כ (1860). לאביו צבי ספקטור.

קיבל חינוך מסורתי וכללי. היה לו סמכות של שוחט. אביו, אחיו ושאר בני המשפחה היו שוחטים.

היה עסקן בתנועה הציונית ברוסיה.

בשנת 1904 עלה לארץ.

פתח בית מלון ביפו, ברחוב מנשיה בקרבת תחנת הרכבת. בו מצאו אנשי העליה השניה את האכסניה היהודית (לידו היה המלון השני הידוע של חיים ברוך).

בכינוס יובל החמשים של "העליה השניה", תלו שלט על הבית בו קיים בית מלון. כשהחלו לבנות את שכונת "אחוזת-בית" (היא תל-אביב) בנה את המלון הראשון ברחוב נחלת בנימין 18 בתור בית מלון.

צאצאיו: רוציה, דוד, אסתר, חנה, נתן, שושנה.

דוד וולפסון (נשיא ההסתדרות הציונית, 1905-1911)

נולד בעיירה דורביאני (ליטה), כ"ז בתשרי תרט"ז (9.10.1855).

לאביו יצחק אייזיק ("מלמד" ומשכיל) ולאמו פייגה (מהמקורבים לצאצאיו של ר' אריה לייב שרה'ס).

קיבל חינוך דתי בבית אביו החרד.

בהגיעו לגיל הגיוס בצבא הרוסי, התחמק מחובת השירות והלך לגרמניה. השתקע בממל (פרוסיה המזרחית) ובא במחיצתו של הרב המקומי הנודע, ד"ר יצחק רילף (מטובי חובבי-ציון, מחבר של כמה ספרים פילוסופיים והחוברת הציונית "ארוכה בתעמי"), שתמך בו, לימדהו גרמנית ואיפשר לו לרכוש השכלה.

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4885). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4885