Volume 16

Page 4889

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נוסדו ישובים חקלאיים: עתלית, באר-יעקב, בן-שמן, דגניה, חולדה, יבנאל, כנרת, מרחביה, מגדל, מצפה וסג'רה. אישר מילווה של הקהק"ל לקבוצת המשתכנים היפואית החדשה "אחוזת בית" לבנין השכונה החדשה "תל אביב" (תל-אביב דהיום). מאה אלף מארקים (כעשרים וארבע אלף דולאר), שתרם לטובת האוניברסיטה העברית, איפשרו את התחלת הקמתו של מוסד אקדמאי גבוה זה.

למרות התפטרותו הוסיף לפקח על עניני הבנק הציוני, ילד טפוחיו.

בקונגרס ה-11 (ווינה 1913) נבחר לנשיא הקונגרס, בהופיעו בויכוח הכללי, בנאום מזהיר ונלהב, שזכה להקשבה רבה ולתרועות לכבודו, אך למרות האהדה הכללית הרגיש בקונגרס את עצמו כמבודד.

החמרת בריאותו חלה עם מותה של אשתו ב-ה' תשרי תרע"ג (16.9.1912) ומאז פקדו אותו התקפותלב נוספות.

בקיץ 1914 שכב בסנאטוריום בעיר הומבורג, מקום-מרפא לחולי-לב, וליד מטתו עומדת טרודה, בתו של הרצל , אשר אהבה מאד את ה"דוד דויד" והיתה הראשונה, שראתה אותו בעצימת-עיניו לנצח, כ"ד אלול תרע"ד (15.9.1914).

ארונו הובל לקלן והוטמן בבית-העלמין של דויץ.

בצוואתו ביקש, שיוקם "ועד קרן וולפסון", אשר יטפל בעזבונו. הוריש את רכיושו למטרות יהודיות וציוניות, כי חשוך-בנים היה. במותו הביע משאלתו להקים מכספו בית בשביל הקונגרסים הציוניים, או בנין לאוניברסיטה העברית. רצונו ניתן לו: הנאמנים החליטו להקים בחלק מכספי-העזבון על הר-הצופים בירושלים את בנין הספריה הלאומית, הנקרא "בית דוד וולפסון", שנפתח רשמית ב-15 באפריל 1930 על-ידי הנציב העליון הבריטי בא"י, סיר ג'ון צ'נסלר.

בצוואתו הקדיש סכום כסף להעברת עצמותיהם של הרצל, שלו ושל אשתו לא"י. בט' תמוז תשי"ב (2.7.1952) הועלו עצמותיו ושל אשתו לארץ והוטמנו בהר-הרצל בירושלים, על-יד הארונות של הורי הרצל ורעייתו.

(מ. ה.)

צפורה (פגיה) המפל

נולדה בז'יטומיר, שברוסיה, אוקראינה המערבית (במלחמת העולם השניה נפלה העיר לידי הגרמנים, שהשמידו שלושת רבבות יהודיה), בשנת תרע"ד 25.2.1914().

לאביה מרדכי גויכראך (מתלמידיו של ראשהישיבה "אור תורה" בזוויהיל, ר' יואל שארין, הנודע בכינויו "העילוי מפולטאבה". היתה זאת

ישיבה מרכזית בווהלין, שנמשכו אליה בחורים אף ממרחקי ליטא ורוסיה הלבנה) ולאמה חוה בת ליפא נולמן (חוכר יערות, חסיד נלהב, ממקורביו של הבעש"ט).

הוריה ואחיותיה נשמדו בשואה על-ידי חית הטרף הנאצית ; שני אחיה, אברהם ויעקב גויכראך, ניצלו, בבורחם לרוסיה, ולאחר המלחמה הגיעו לישראל וסודרו בעבודה ממשלתית.

ב-1924 עברה עם משפחתה, לאחר תלאות רבות, לרובנה, קהילה גדולה בווהלין, שהיתה ספוגה רוח ציונית ותרבות עברית. במלחמה נמחתה העיר כליל על שלשים אלפי יהודיה מעל פני-האדמה בידי אנשי-בליעל.

בעיר-הורתה (ז'יטומיר) למדה בבית-ספר רוסי ממלכתי, ברובנה - בגימנסיה של "תרבות" ושם נמרה חוק-לימודיה. בקיאה בתנ"ך ומצויה אצל הספרות העברית הקלאסית הישנה והחדישה.

כתלמידה הצטרפה לתנועת הנוער הציוניתהחלוצית "גורדוניה''. פעילה בהסתדרות זו ברובנה, ניהלה קבוצות של חניכות, חברת ההנהגה המקומית והגלילית, מדריכה בתנועה כולה, נואמת ומרצה בערי פולין ועיירותיה, צירה בכינוסיה של "גורדוניה". נמנתה עם הפעילים ב"החלוץ", בליגה למען ארץ ישראל העובדת, ב"תרבות" ובקרנות הציוניות.

נתנה יד להקמת תנועת הנוער "ויתקיניה", שעל-יד מפלגת העבודה הציונית "התאחדות" בפולין, ושימשה כמדריכה בסניף הרובגאי. ב"ספר הזיכרון רובנה" (600 עמודים), שנכתב כולו עברית, בעריכת אריה אבטיחי (1957), בו מצטיירת עיר יהודית רבת-מעש ושוקקת חיים לאומיים ושמדפיו נשמע בכי-תמרורים על הובלתה לטבח בידי פריצי-אדם טמאים, בפרק על ''ויתקינה", אמור בין היתר: "...זמן ממושך שימשה צפורה גויכראך - המפל (ממדריכות "גורדוגיה") מדריכה של "ויתקיניה" בסניף המקומי ובסביבה, והיתה שם הרוח החיה עד עלותה לארץ. לזכותה ירשמו הרבה כיבושים של

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4889). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4889