Volume 16

Page 4914

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כותב בין השאר: ההתנגדות ל"לא תעשה לך פסל" חדלה זה מכבר להיות חידוש בתולדות האמנות הפלאסטית שלנו, אך התקוממות זו נגד צו התורה אצל אשה יהודיה, שיצאה מבית אפוף מסורת של דורות, וודאי אינה מקרה רגיל.--- כשהנך מסתכל ביצירות הגברת גוטמן, אתה משתומם לא רק מעצם הכשרון ,שנתגלה בגיל מאוחר, מכשרון המשתקף בכל אחד מפסליה, אלא יותר אולי מהרעננות המורגשת ביצירות אלה. אכן, נדמה לך, כי לפניך פסלת וותיקה, השולטת בחומר כיד האמנות הטובה עליה, ובעת ובעונה אחת אמנית, אשר זה עתה רק החלה במלאכת-הפיסול וכוח-העלומים ניכר בכל מעשה-ידיה...

צאצאיה: יששכר דב-ברנרד (בוגר מכללת ירושלים, איש עסקים, נשיא "מכבי" בבריסל ומראשי המגבית היהודית באירופה ותורמיה) ; תושיה אשת שלום הרצברג (מהפעילות במחתרת בתקופת השואה באירופה, עסקנית ציבורית בישראל. בעלה תעשיין, חבר המרכז של מפלגת הליברלים בישראל); סגן-אלוף אלכסנדר גתמון (ראה ערכו בכרך הזה).

נכדיה: רון-שלמה ומיכאל-בנימין גוטמן; רינה (סטודנטית) ואיריס הרצברג; דינה גתמון. (מ. ה.)

רחל אלבינגר

נולדה בלודז' (פולין), בשנת תרנ"ח (1898). לאביה אברהם-אהרן ניסל (חסיד, איש אמיד, סוחר סיטונאי בפירות יבשים, שהביאם מחוץ-לארץ) ולאמה פייגה-רוזה לבית זילברגלייט בווארשה.

בילדותה נתיתמה מאביה. אמה נספתה בשואה.

קיבלה חינוך בגימנסיה פולנית והשתלמה באופן אכסטרני. למדה עברית וקסמה בדיבורה העברי, הערב לאוזן.

ב-1921 עלתה לארץ. באותה השנה נישאה

למרדכי ישעיהו אלבינגר (המורה שלה לעברית בפולין, ראה ערכו בכרך זה) והשתקעו בטבריה, מקום-שם עבד בעלה כמנהל לשכת-העבודה וקופתחולים. ביתם שימש כבית-ועד לפועלי הגליל, וביחוד לחברי מפלגת "הפועל הצעיר", אליה השתייכה. מבאי-ביתם היו אהרן דוד גורדון, יוסף שפרינצק, צבי יהודה ועדה פישמן ואחרים מתנועת הפועלים.

ב-1923 עברה לירושלים וכעבור שנה לחיפה, שם ניהל בעלה את קופת-חולים של מחוז חיפה. גם כאן פעילה ב"הפועל הצעיר", שרוב פעולותיה הארגוניות של המפלגה נעשו בביתה.

בשלהי 1925 באה לתל-אביב וב-1932 השתקעה ב"שכונת-השכנים ב'" בתל-אביב ונרתמה בעול העבודה הצבורית: כינסה את נשי השכונה וקראה להן מתוך ספרים ועתונים, שוחחה אתן בענינים אקטואליים שוטפים, יסדה חוגים לתנ"ך, לתרבות ולידיעת הלשון העברית וגייסה לשם-כך מרצים ומורים מתוך התנדבות, בהשפעתה. עם קום ביתהכנסת בצריף השכונה, קיבלה את "עזרת-הנשים" תחת הנהלתה ויסדה בבית-הכנסת ספריה לילדי המקום ובתוך כתליו התנהלה פעולה תרבותיתהסברתית.

בביתה הונח, למעשה, היסוד לארגון אמהות עובדות, בו מצאה פורקן לתחושתה החברתית, למרצה, לרצון ההתנדבות שלה, לאהבת האדם, שפיעמה את נפשה.

במאורעות-הדמים בארץ (1939-1936) הועברו לשכונת-מגוריה פליטים ממקומות שונים, ומתוך דאגה לקיומם אירגנה את נשי השכונה בסידור מטבח ובהחשת כל עזרה חיונית וטיפול בילדים.

בשנות המאבק של הישוב להפצת "תוצרת הארץ" פעלה במזכירות הוועד בתל-אביב.

ב-1934 התנחלו על אדמת הקרן הקיימת לישראל במושב-העובדים "ביתן" ליד כפר-ויתקין שלושים מתיישבים עירוניים, ומתוך נטייה לחקלאות (בנה מבוגרי מקווה-ישראל) רכשה שם חלקת אדמה, ומעת-לעת עיבדה את פרדסה, אשר כעבור שנים מספר עבר לרשות אכרי המושב.

בפרוץ מלחמת העולם השניה (1939) עברה קורס של עזרה ראשונה ב"מגן דוד אדום" והתנדבה לבית-החולים "הדסה".

במלחמת הקוממיות טיפלה בפצועים, התחבבה עליהם ובשל מסירותה נקראה בפיהם "אמא".

בשנות העליה הבלתי-ליגאלית טיפלה בעולים, בהגיעם לחופי-הארץ, דאגה לפיזורם במעונות-חברים ולסידורם והגישה להם כל סיוע.

בעבודתה הנאמנה "לארגון אמהות עובדות" נחלצה לכל מיבצעיו רבי-ההישגים, ובתכונות-נפשה, בצניעות-הליכותיה ונדבת-לבה שימשה מופת לחברות רבות וזכתה להוקרתן ("רחל היתה אחת הדמויות היקרות וזכרונה שמור אתי" - מתוך מברק של

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4914). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4914