Volume 16

Page 4917

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שבלי. את עבודתו שם תאר בספר "ילדי השואה". בגיטו עבד עבודת פרך ככל אסירי הגיטו, אבל יחד עם זאת התמסר לעבודה, חינוכית במחתרת ולימד ילדי ישראל עד שנלקחו למוות. לחניכיו שנספו באקציות השונות הקדיש 121 סיפורים.

את בית הספר הנ"ל ניהל מספטמבר 1941-1943 בחשאי בקבוצות קטנות במרפסת, ששימשה בערב גם כבית כנסת. מלבד זאת ארגן בגיטו "משמרת ילדים'', היינו פלוגות ילדים שעבדו גני ירקות ושמרו עליהם.

בגיטו היה יומו מחולק ל-3 חלקים. בבוקר עבד כפועל דחק, כגון בשדה התעופה, או כסנדלר ובשעות שלאחרי העבודה עסק בחינוך ולאחר-מכן, עד שעות מאוחרות בלילה, בכתיבת יומן ובאיסוף מסמכים היסטוריים.

ב-1942/43 שימש כמזכיר טכני של מועצת היהודים "היודנראט". התפקיד הזה אפשר לו לאסוף גביות עדות מפי פליטי העיירות, ניצולי האקציות הרבות, יהודים שנמלטו, מהבורות ותושבי שבלי. ניהל יומן ובו רשם באופן רצוף את האירועים היומיומיים של גיטו שבלי, ושל מחנה העבודה שהיה קרוב לגיטו.

יחד עם עבודתו החינוכית בגיטו עסק גם בפעולה היסטורית והקים ארכיון שיטתי לשואה, דרכי עבודתו ההיסטורית בארגון הארכיון מזכירות את פעולתן של ד"ר רינגלבלום בגיטו ווארשה. החומר הגיע עד 2700 מסמכים לא יהודיים בשפות שנות, 301 פרוטוקולים של היודנראט, 98 דוחות של מוסדות הגיטאות וממחנות בבלטיקום, 75 דוחות של משרדי הקהילות הנשמדות. על העבודה הזאת נעשה בתנאים הקשים ביותר בגיטו מתוך סיכון חייו וחיי בני ביתו. הארכיון הוטמן בגיטו. אחד הקומוניסטים הליטאים שידע על המקום, בו הוטמן הארכיון, המציא אותו לידי השלטונות הסובייטים שהעבירוהו למוסקוה ושם הוא נמצא עד היום הזה. רק פנקס שבלי, העבר ע"י השלטונות הסובייטיים לנירנברג לרשות התביעה בימי המשפט של הפושעים הנאציים. הודות למקרה הזה ניצל כתב היד וראה בהוצאת "יד ושם" עם המבוא של הפרופ' בן-ציון דינור.

בשנת 1944 נמלט מהגיטו, בשעת הפצצתו. הצטרף לצבא האדום, בו שירת זמן מה ולאחר-מכן הגיע לוילנה. זמן קצר לאחר שחרורה, מתוך כוונה לעלות לארץ.

בווילנה אירגן בית ספר עם פנימיה בשביל ילדים יהודים, שרובם נשארו ללא קרת גג ושוטטו בחוצות העיר. בבית הספר הזה רוכזו גם ילדים, שהוא הוציא אחרי מאמצים רבים ממנזרים וממשפחות נוצריות.

בשנת 1945 עבר ללודג' ובה היה פעיל בועדה ההיסטורית היהודית והשתתף בעבודות של דוקומנטציה היסטורית. מלודז' עבר עם ה"בריחה" דרך כל אירופה והגיע לאיטליה. גר ברומא מספטמבר 1945 עד ספטמבר 1948. באיטליה ניהל את המחלקה

לתרבות וחינוך על יד מרכז ארגון הפליטים, גם הורה ספרות עברית בביה"מ לרבנים ברומא. הקים רשת בתי ספר עבריים, מוסדות עם פנימיות לילדים, מחנות קיץ, בתי הבראה לילדים, ארגן קורסים להשתלמות מורים והדרכתם. חיבר והוציא בתנאים קשים ביותר ספרי לימוד להיסטוריה עברית וחוברות לספרות. ארגן להקות דרמטיות והצגות.

בשנים 1946-48 היה חבר מערכת הירחון הספרותי ברומא "אין גאנג", עורך הקובץ העברי "ניר", השתתף בעתון "בדרך" ב"פארווערטס", דער טאג" ובעוד עתונים באידיש.

בשנת 1948 השתתף כציר מטעם אגודת הסופרים ועסקני תרבות באיטליה בכנס היסוד של הקונגרס היהודי העולמי לתרבות בניו-יורק. השתתף בתחרות ספרותית של אגודת הסופרים היהודיים ברומא וזכה בפרס ספרו על חורבן יהודי צפון ליטא. הספר טרם ראה אור. בפברואר 1949 עלה לארץ והשתקע בחיפה, בה הקים את בית החינוך התיכון ובית מדרש למורים המסונף לזרם העובדים וניהל אותם שנים אחדות. לאחר מכן המשיך את עבודתו בהוראה בבית חינוך התיכון כמורה להיסטוריה, גיאוגרפיה ותורת החברה.

היה פעיל בהסתדרות המורים.

היה חבר הועד המקומי ומרכז ועדת התרבות. אחר-כך היה ממיסדי ארגון המורים של בתי הספר התיכוניים, היה במשך שנים חבר מרכז ההנהלה וערך את העתון של הארגון הנ"ל: "מעלות".

היה פעיל מאד בחיי התרבות בעיר ובאגודת הסופרים. הרצה בפני קהל מגוון על נושאים שונים.

בכנס האחרון של אגודת הסופרים בשנת 1962, התריע על הזנחת ספרות השואה. יזם וניהל בית ספר ערב, לנוער עובד, רובו מיוצאי ארצות האיסלם כן לימדו כל המורים בהתנדבות. השתתף בוועדה לבעיות השואה בבתי ספר והרבה להרצות ולהדריך את המורים בבעיות השואה, וכן קיים ימי עיון בשביל מורים ונתן בעצמו שעורים לדוגמא בשביל המורים על נושאי השואה. אחד השעורים הללו פורסם בידיעות "יד ושם" בשנת 1962.

השתתף באופן פעיל בעבודות "יד ושם" בדוקומנטציה, באסוף חומר היסטוריה לתקופת השואה בליטא ובועדה לעבוד תכנית של הוראת השואה בביה"ס היסודיים והתיכוניים.

על פעולתו הספרותית: החל לפרסם בעתונות גרמנית. ב-1925 כתב על הנושא. "האתנוגרפיה של חבל ממל". אחר מכן פרסם מאמרים ומסות ברוסית ובליטאית. בעתון הלטאי "העבר" כתב על מוסדות האוטונומיה היהודית בליטא בשנים 1623-1763.

מ-1927 כתב ביידיש ועברית ופרסם מחקרים היסטוריים וספרותיים, מאמרים פוליטיים, מאמרי בקורת, מסות פובליציסטיות, מחזות, דרמות וספורים בעתונות עברית ואידית.

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4917). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4917