Volume 16

Page 4938

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מעורה בחיים הציבוריים שבעירו. ממייסדי תנועת "פועלי אגודת ישראל" בפולין וממתוויהדרך הרעיוניים שלה. חבר הועד הפועל הארצי של "פועלי אגודת ישראל", יושב-ראש הסניף המקומי בבנדין ושל ההנהגה האיזורית בזגלמביה.

מעורכי העתונים "דער נייער ארבעטער וועג" ו"אוגזער טריבונע", כלי-מבטא של תנועתו ושל ארץ ישראל העובדת התורנית.

חבר הנהלת "בנק אגודת ישראל" בעיר-מוצאו ויושב-ראש אגודת "צעירי משמר החולים" שם. עם רדיפת היהודים ודיכוים בגרמניה הנאצית, נמנה עם חברי הועד בבנדין להחרמת כל תוצרת גרמנית.

חבר הועד של "תלמוד תורה".

במלחמת העולם השניה המשיך לעסוק עד חיסול קהילת בנדין בבית-חרושת שלו, בפיקוחה של הרשות הגרמנית. ממתנגדיו החריפים של ראשי ה"יודנראט", אשר שיתפו פעולה עם הצוררים הגרמנים.

ביוני 1943 גורש למחנות-ריכוז שונים בגרמניה, בעוברו תלאות רבות.

במאי 1945 שוחרר על-ידי צבאות רוסיה. לאחר המלחמה נפגש עם אשתו, שניצלה במחנות-העבודה. שני ילדיהם: אהרן-שמעון וישעיהו , ניספו באושוויץ.

חזר עם רעייתו לעיר-הורתו מתוך תקווה למצוא מישהו ממשפחותיהם, אד לשווא - הכל אבדו. אירגן מחדש את החיים היהודיים בבנדין, הקים קהילה יהודית למורת-רוחם של הפולנים, אשר הביטו בעין זועמת על השרידים המעטים, אודים מוצלים מאש, המנסים לקומם הריסות עירם היהודית העתיקה, שנעקרה מן השורש.

בעזרת ה"דז'וינט" עלה בידיו, יחד עם כמה מבני-עירו, לייסד ועד הצלה, מטבח כשר, ספריה ואולם קריאה, שני קיבוצי-הכשרה דתיים, לגאול ילדי ישראל שהוסתרו אצל נוצרים, לכונן משרד לאיסוף גביית-עדות על-מנת להציל נשים עגונות, אשר גורל בעליהן היה טרם ידוע, ומוסדות-סיוע אחרים. על הפעילה המסועפת הזאת פירסם מאמר, בשם "קהילה דתית טראגית", בספר "פנקס בנדין" (הוצאת אירגון יוצאי בנדין בישראל, 1959).

בקבלו מכתבי-איום מהאירגון הפולני האנטישמי "א. ק." ("ארמיא קראיובא"), שעליו לעזב מיד את פולין, ולא - ייחרץ דינו למוות, עקר לצרפת.

בפריז התמיד בעבודה הציבורית. הוציא שבועון ביידיש "בשער", בטאון המרכז האירופאי של פועלי אגודת ישראל, עמד בקשרים עם המשרד הארצישראלי הצרפתי, שתפקידו לרכוש נשק בשביל ה"הגנה" ואירגון עליה ב', טיפל בעולים בלתיליגאליים מקרב יהודים דתיים שבארצות מזרחאירופה וגרמניה.

ב-1948 עלה לארץ.

השתקע בתל-אביב והשתלב במהרה בחיי הכלל,

וביחוד בתנועת "פועלי אגודת ישראל", בה הוא מעסקניה הפעילים ומייצג אותה במוסדות שונים.

משתתף בעתון היומי "שערים", ב"המודיע", בשבועון "יידישע צייטונג", ב"פנקס בנדין" וב"פנקס זגלמביה", הנמצא מתחת למכבש הדפוס.

מפעילי ה"לאנדסמאנשאפט" הבנדינאי בישראל ומראשי האירגון שלו.

צאצאיו: יצחק (בוגר הישיבה התיכונית וממשיך בישיבת פוניבז'). חנה (תלמידת המכללה "בית וגן" בירושלים להכנת מורות דתיות לבתי-ספר תיכוניים).

(מ. ה.)

מרדכי אלעזרי-וולקני (וילקנסקי)

נולד באיישישוק, פלך ווילנה (ליטא), ז' אב תרנ"א (1891).

לאביו הרב אליעזר יהושע וילקנסקי (ממשפחת רבנים מפורסמים) ולאמו בתיה בת ד"ר בר אלטשולר.

אחיו: פרופ' יצחק אלעזרי-וולקני - וילקנסקי (ראה כרך בי, עמוד 933) ומאיר וולקני - ווילקנסקי (ראה כרך ד', עמוד 2026).

קיבל חינוך מסורתי וכללי. גמר באוניברסיטה בצרפת בתואר אגרונום.

בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ והתישב בבןשמן.

לפני מלחמת העולם הראשונה עסק בשמירה ובחקלאות.

ביום 4.2.1931 נשא לאשה את שושנה בת מרדכי רוזנבלום (נפטרה בת"א בשנת תש"ו - 1946).

היה חלוץ המחקר החקלאי שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

עיקר פעולתו היתה כל השנים בביסוס המחקר החקלאי. הכניס הרבה סוגים של גידולים חדשים,

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4938). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4938