Volume 16

Page 4939

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כגון: סלק, סוכר וקני סוכר, צמחי רפואה, מספוא ועוד.

הקים את המחלקה לפלדה בתחנת הנסיונות של הסוכנות וניהלה עד יום פטירתו. שם נמצא גם הארכיון שלו.

הקים את חוות הנסיונות בגבת שבעמקיזרעאל.

היה חבר בקבוצה הראשונה שהלכה למושבה באר-טוביה (קסטינה).

הקים הרבה תלמידים. מהם כיום פרופסורים בחקלאות.

פרסם ספר מחקר על החקלאות.

פרסם הרבה מאמרים על נושאים ונסיעות חקלאיים פרי מחקריו.

נפטר בתל-אביב, ו' תמוז תרצ"ה (7.7.1935) והובא לקבורה ברחובות.

צאצאיו: עלזי (חברת משק חצרים מיום הווסדה); דוד (מדריך לחקלאות מטעם משרד החקלאות); יונתן (חבר צרעת לשעבר, שניהם חברי משמר דוד).

נסים אלקיים

נולד במרקש (מרוקו), כ' כסלו תרכ"ד (1864).

לאביו הרב משה אלקיים (מצאצאי ר' דוד אלקיים, מחבר "שירי ידידות") אשר חיסל את נכסיו במרוקו בשנת תרכ"ו (1866) ועלה לא"י בדרך לא דרך, על חמורים וגמלים ביבשה ובים. במשך חדשים רבים עשו את דרכם (עם אשתו ו-4 ילדיו) ולאמו אסתר בת אברהם קורקוס (הידוע בעשרו במרוקו).

התישבו בירושלים.

קיבל חינוך מסורתי בישיבת הרב דון בן-שמעון בירושלים.

בשנת תרמ"ז (1887) נשא לאשה את מזל בת שלמה שאול נכדתו של הרב אליהו שמול, רבו

ומורו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ז"ל, רבה הראשי של א"י (נפטרה בירושלים; י"ד חשון תשי"ב (13.11.1951).

בשנת תרנ"ז (1897) ירד לבאר-שבע לסחור בקרב הבידואים ולהניח יסוד לישוב עברי.

כשהדבר לא עלה בידו, עבר בשנת 1898 לעזה, שם היתה כבר קהילה קטנה של יהודים. עסק באקספורט שעורה ואבטיחים פראיים לגרמניה לפני ואחרי מלחמה העולם הראשונה. ניהל סוכנות חיר"מ בע"מ בעזה,

בשנת 1911 נתמנה ע"י צבי הירשפלד (ראה כרך ג', עמוד 1459) לעזור בקמת חות רוחמה הראשונה (שיסודותיה עדיין קיימים ליד קיבוץ רוחמה בקרבת באר-שבע). סייע לא במעט לרכישת קרקעותיה משבט אלעטוונה, סבו של שייך מוסה אלטוונה.

כדי שהערבים לא ישתלטו על האדמות הבלתי מעובדות של רוחמה, היה חוכר מהם את האדמה והיה מעבד וזורע אותם.

בשנת 1912 חקר מקורות המים בנגב בשליחות ד"ר ארתור רופין (ראה כרך ששי, עמוד 2607).

בשנת 1912 נתמנה ע"י הממשלה התורכית כנציגה הרשמי של העדה היהודית באזור עזה עד 1918.

בשנת 1914 החל הצבא התורכי להתענין בפועלי רוחמה. וכאשר הגיע צו הגיוס הראשון לפועל ליפה לויתן (ובערבית כתבו ליבה במקום ליפה), כתב עליו הערה כי הנ"ל היא אשה (ליבה) שעזבה את המקום. וכן שחרר את יצחק סיגל (שהוא מנהל בי"ס ביוקנעם), הוא ציוה עליו לגדל זקן והשיג עבורו שחרור מהתיצבות לצבא, בתור הקברן של החוה.

בשנת 1925 כשתחבולותיו לשחרר חברים לא הספיקו. פנה לעזרת ידידו עלי אלעטוונה. ראש עירית באר שבע (מבעלי קרקעות רוחמה) לספח את רוחמה למחוז באר-שבע, שהנה מחוז בדווי, שלא חלו עליו חובות ומכסות גיוס. כי הבידואים היו משוחררים מלהתגייס לצבא התורכי הסדיר.

בשנת 1916 כשאוירוני הצבא הבריטי הפציצו רכבת צבאית תורכית שנסעה לבאר שבע, הגיע בליל שבת שליח לרוחמה והודיע כי בין ההרוגים נמצאים 16 יהודים. כיון שלא היה בבאר שבע בית קברות מיוחד ליהודים, קנה חלקת אדמה, חפר 16 קברים בהם הובאו הנהרגים לקבורה בבגדיהם שנתגאלו בדמם. רשם את שמותיהם, עשה תרשים של הקברים, אסף חפצי היכר ובעזרת ועד הקהילה ביפו התקשר עם משפחותיהם. ועד הקהילה הבטיח אז להחזיר לו כספו שהשקיע בקנית הקרקע, אבל לא עמד בהבטחתו ועד היום בית הקברות ליהודי באר שבע הוא רכושם של בני משפחתו.

בשנת 1914-18 עזר ליעקב פט (ראה כרך ד', עמוד 1703), בא כח ה"הגנה" לרכוש בנגב נשק.

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4939). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4939